אז איפה אתם בחג המולד?

הם נעלבים, ובצדק: הם יהודים שאוהבים את יהדותם, שומרים כשרות, חוגגים את חגי ישראל, עושים קידוש. למה שמישהו יטיל בהם דופי? נכון, הם לא שומרים שבת כמו הדתיים, הם לא מתלבשים כמו החרדים, אבל למה שמישהו אחר יתנשא מעליהם?

זה מרגיז, וזה מקומם אותם. הם נאטמים, ולא מוכנים לשמוע שום דבר נוסף על יהדות מעבר למה שהם מוכנים, או יכולים ממילא לקחת על עצמם מרצונם. הם מבטאים את הכעס ואת העלבון שלהם בכל אתר ואתר.

מתנגדי החגים הנוצריים לא נשארים חייבים. הם מטיחים האשמות, מוקיעים ועולבים באלו שלא מבינים את שפת הפשקווילים. כך נוצר מעגל קסמים לא קסום של קרב מקלדות שקם לתחייה בכל יום מחדש. המתח הסמוי והגלוי מורגש באוויר: זו המלחמה העקובה ביותר מדם. קוראים לה "שנאת חינם".

ואז כולנו בבעיה.

כילדה המוגדרת חילונית לא התרגשתי בכלל מחג המולד, אז מה הבעיה בכלל?

בילדותי החילונית של שנות התשעים צפינו בסדרות אמריקאיות, ובהן תמיד היה פרק על חג המולד או חג נוצרי אחר. היו גם סרטים אמריקאים, ובהם "כיכבו" חגים נוצריים כלשהם. ניסיתי להיזכר מה חשבתי אז, כילדה שצופה בחג המולד המיובא הזה? גיליתי, לתדהמתי, שלא התרגשתי ממנו. כמעט אפס התרגשות, וזה מוזר, כי אני אדם רגשן, שרק מחפש על מה לבכות (בקטע טוב, כן?).

גלית הילדה צפתה באדישות, והתמקדה, איכשהו, בשאר הדברים ולא בחג הנחגג. לפחות שניים מעמיתי למקצוע, גם הם בעלי עבר בתחום החזרה בתשובה, אמרו לי שהם הרגישו תחושות דומות בתקופת הילדות והנעורים כשנחשפו לתוכן נוצרי באמצעי התקשורת. פשוט, הבנו שזה לא שלנו, ושם זה נגמר.

אז מה הבעיה פה בכלל?

זהו, שזה לא נגמר שם: הערבוב הזה במינונים שונים של דת אחרת ומנהגים אחרים אל תוך הזהות היהודית מחליש אותנו, את כולנו. מחליש מבחינה רוחנית, מכרסם בזהות שלנו שוב ושוב, ומחליש מבחינה מוראלית, כי הוא יוצר חיכוכים פנימיים בתוך הלב, וחיכוכים שפורצים החוצה.

איך בדיוק?

אנשים נאלצים ליישר קו עם אופנת החגים הנוצריים

בשנתיים האחרונות במיוחד שמתי לב שההתקבלות הציבורית של החגים הלא יהודיים אצל אנשים המגדירים את עצמם יהודים עולה מדרגה.

אנשים שלפני כמה שנים לא היו מעלים על דעתם שיהיה להם קשר פעיל (אפילו מינימלי) עם חג לא יהודי כלשהו, מוצאים את עצמם נאלצים, במידת מה, ללכת עם ה"זרם". הם משתתפים בחגיגת יום הולדת כיתתית עם עוגה שיש בה מוטיבים של חג ההאלווין ("מה, נחרים את המסיבה? זו בסך הכל עוגה, נמנע מהילד ללכת? נצטייר כבורים חשוכים ולא מעודכנים?"), הולכים לשוק חג המולד בנצרת, וסתם מצטלמים בארץ או בחו"ל על רקע של עצי אשוח מרשימים ביופיים, אורות, ומילה עוד לא אמרתי על הסילבסטר, רוצח היהודים. 

בנוסף, הביקוש למוצרי מיתוג בקונספט של חג המולד או חג נוצרי אחר רק עולה. הרשת מלאה בעסקים שעולים על הגל, ומציעים מבצעים והנחות לרגל המאורע.

רק תנסו, בשביל הספורט, לחפש בגוגל "מבצעים לחג..." והחיפוש האוטומטי ישלים בשבילכם את החג המדובר. חג המולד, כמובן. זוהי התוצאה הראשונה המתקבלת בחיפוש האוטומטי.

מה קרה לנו?

אברי גלעד: "אבותינו נשרפו באש כדי לא לאכול חזיר, וילדיהם אוכלים שרצים בתוכנית ריאליטי"

תחשבו על סבא או על סבתא שלכם. האם הם היו עושים דבר כזה? מבחינתם, יהודי נשאר יהודי, אוהב להיות יהודי, ועושה דברים שיהודים עושים: מצוות, תפילות, מעשים טובים. משתדלים, אתם יודעים. ומה נאמר על אבות אבותינו שנרצחו על קידוש ה' בכל הדורות רק כי הם היו יהודים? רק כי הם שמרו על זהותם היהודית?!

פעם אברי גלעד, באחת מתוכניות הבוקר ששודרו בטלוויזיה, קטע כתבת בשידור חי באולפן שדיברה בהתלהבות על השרצים שמתמודדי תכנית ריאליטי כלשהי אכלו בשביל התחרות, הצחוק והרייטינג.

הוא היה רציני ונסער, וניכר שזה לא היה מתוכנן: "זה גועל נפש שמראים את זה בטלוויזיה, כשמתמודדים יהודים צריכים לאכול עקרבים, נחשים וג'וקים, ומשדרים את זה". הוא הוסיף ואמר: "זו הפעם האחרונה שאנחנו רואים קטע כזה בתוכנית הבוקר. אני יודע שזה מביא רייטינג... כצופה, זה מזיז אותי מהמסך, וכיהודי, זה בעייתי במיוחד. אבותינו נשרפו באש כדי לא לאכול חזיר, וילדיהם אוכלים שרצים כדי לזכות בשלב בתוכנית ריאליטי".

ישנם אלו שלא אוכלים שרצים. לא בריאליטי ולא במציאות. יש כאלו שלא יצטלמו ליד עצי אשוח. ויש כאלה שב-31.12. נשארים בבית כי יש מספיק סיבות למסיבות בעם היהודי. הם יתנגדו לתופעת ייבוא המנהגים הזרים, אבל הם לא יגידו מילה.

העליהום החברתי שמצפה להם לא שווה את זה. הם עשויים להצטייר כלאומנים, כקנאים, כלא מכילים את השונה ועוד שאר ביטויים שהמכנה המשותף שלהם הוא – גאים ביהדותם.

תודה שאת משמיעה את קולי

מצטערת. לא קניתי כרטיסים לפסטיבל ה"סובלנות" ו"הכלת האחר" ברוח ה"ליברלית" הנושבת בארצנו. חופשי. ראשי המטיפים של האסכולה ה"שוויונית" אוהבים להביט על כל תרבות אחרת כלגיטימית, חוץ מהיהדות, כמובן. להתלבש צנוע בכניסה לבית תפילה לא יהודי? כמובן! מכבדים את האחר. אבל להתלבש צנוע בכניסה לבית כנסת? זהירות! כפיה דתית לפניך, אבל עזבו אותם. אני חוזרת לרוב הדומם של יהודים ששמירת הזהות היהודית חשובה להם, והם לא יכולים למחות, כי הם חוששים מהתגובות.

אני מכירה אחת כזו. אני הייתי כזו עד לפני כשנה.

עד שהגעתי להידברות עסקתי בכתיבת שירים וברכות לכל אירוע. זו עבודה כיפית, כי זו כתיבה שבזכותה אני מקבלת מחמאות. מדובר באירועים מרגשים בחייהם של בני אדם. בסך הכל, זה לא דבר שמצריך מהלקוחות כתיבת טוקבקים נזעמים נגדי.

בתחילת עבודתי בהידברות שוחחתי עם אחד מהמנהלים הבכירים בארגון, ושם נפל דבר. הבנתי בזכות השיחה שאם קיבלתי כישרון כתיבה, הוא לא רק לצורך ברכת כלה או תפילה פרטית בהזמנה.

למה שאתקומם בלבי ואשתוק?

"הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ וְלֹא־תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא י"ט, י"ז).

אנחנו בתקופה שבה היהדות נלחמת על זהותה, על הגדרתה. חבלי משיח באוויר מכל כיוון, ואיך אני אמשיך לכתוב רק ברכות ושירים כאילו אין מחר?

אז השחזתי מקלדת, והנני כאן. אל דאגה, המלחמה שלי היא רק בדרכי נועם.

כל ישראל ערבים זה לזה

תחשבו על זה: האם בורא עולם שמח או עצוב כשהוא רואה את בניו מתכתשים בשאלה מי טוב יותר - זה שמאמץ מנהגים זרים, ואינו מודע לכוח האדיר שיש לו, ולהשפעה העמוקה שיש לתמונה תמימה בסטורי (זהירות! האופנה מדבקת), או זה שמקנא ליהדותו, וסבור שהוא עליון על אחיו היהודים, קל וחומר על הגויים (ייתכן שהוא לא יודה בפה מלא על עליונותו)?

את התשובה אתם יודעים: כל ישראל ערבים זה לזה. אכפת לך מחבר שלך ששואל אותך: מה עושים בסילבסטר? תגיד לו: "אחי, עזוב, לא מתאים. בוא אלי הביתה, נשב, נדבר על החיים. יהיה כיף". חברה שלך קבעה בביתה ערב בנות מיוחד לסילבסטר? יהיו צחוקים! תגידי לה: "אחותי, אני נשארת בבית היום, הסילבסטר הזה לא קשור אלינו, ואני לא יכולה לחגוג חג זר ועוד של מישהו רצח יהודים. מישהו יעיז חגוג את חג ה-היטלר?

זה היה שבוע לא פשוט בשבילי, בין השאר, בגלל אותו חג מולד.

אבל עכשיו השבוע נגמר, וגם החג הזה.

ומה עם האשוח שלי בגינה?

הוא נשתל שנים לפני שהגעתי לגור כאן. בעיני הוא עץ שהקב"ה ברא, הרי עץ אשוח הוא יפה ומרשים. בשבילי הוא כמו כל העצים. עצי אשוח שיש עליהם קישוטי חג המולד שמסמלים משהו, ולצידם יהודים מצטלמים, הם אמנם יפים מבחינה חיצונית, אך הם מבטאים משהו מדאיג לגבי לכידותו של העם היהודי, וזה - דבר לא יפה בכלל.

אחים ואחיות יקרים עד מאוד, כולנו יהודים, נכון? כולנו מבינים שרק לחגים יהודיים יש קוד אנרגטי שמתאים לנו, כיהודים, ואילו כל מנהג זר אינו שייך לתדר היהודי שלנו. הגבירו את הברכה בחיים שלכם. אתם אוהבים את הקדוש ברוך הוא, נכון? בואו כולנו נעשה נחת רוח לאבא שבשמיים שברא אותנו. בואו כולנו נהיה גאים יותר במסורת המופלאה שלנו, בחגים המיוחדים שלנו, ונזכור שהיהדות, ורק היהדות, היא הבית החם שלנו לנצח.