האם לאפשר לנכד לשחק בכדור בתוך הבית?

יש לי 3 נכדים מילד אחד,  ועוד נכד, ילד יחיד מילד שני.

שלשת הילדים של הבן האחד הם ממושמעים ונוחים מאוד, אני אוהבת שהם באים.

הנכד היחיד הוא בן מפונק מאוד. כל מה שרוצה ההורים נותנים לו, והוא עושה מה שמתחשק לו.

אם היה ילד קטן, לא הייתי שואלת, אבל לצערי הוא כבר לא ילד, הוא בן 14 ומתנהג כמו תינוק.

הדבר שהכי מרגיז אותי, שהוא מגיע אלי הביתה ומשחק בכדורגל בתוך הבית.

אני ממש לא מרשה את זה. והוא יודע את זה.

הבעיה היא שההורים שלו לא יודעים לומר לו את המילה: לא!

ואז מה שקורה, שאני צריכה לכעוס עליו.

מה שעוד יותר מרגיז אותי, שכשאני כועסת עליו, בני, שהוא אביו, כועס עלי מאוד, שאני פוגעת בילד.

אינני יודעת איך עלי לנהוג.

האם עלי לקבל את זה כגזרה משמים?

* * *

ממש לא! אין זו גזרה! זה בדיוק מה שנקרא חינוך!

היה מן הראוי שבנך יחנך את הילד, ולא את.

אבל את יכולה לשמור על ביתך ועל מצב רוחך גם כך.

אין צורך להתרגז, רק להבהיר בצורה ברורה: "אני מרשה להיות אצלי, אני מרשה לשחק אצלי בכל משחק שרוצים. המשחק היחידי שאני לא מוכנה שישחקו בבית שלי, הוא כדורגל.

אם אראה שאתה משחק פה בכדור הזה, אני אקח אותו ואוציא אותו מהבית שלי, ולא אקנה שוב כדורגל גם אם מאוד תרצה".

כן, סבתא לא מחנכת. אבל סבתא משגיחה על גבול. מציבה גבול ועומדת בו. והגבול הוא שלה! שלה!

זו לא בושה להציב גבול.

זה נכון ורצוי, ברור ונצרך. אחרת ילדים חושבים שבבית של סבתא מותר לעשות כל מה שרוצים.

גם אם בבית שלהם הוריו מתירים לו לשחק כדורגל, אולי הם מפנקים אותו יותר מדי, בביתך את מחליטה וזהו.

אל תרגישי רע עם זה.

בני את הגבולות שלך והיי רגועה.