בשביל מה את משתפת את ההורים שלך בכל דבר?

"תשמע", אומר לי יהודה בפגישתנו הראשונה. "אנחנו חיים מצוין, מבינים אחד את השני, אוהבים, מסתדרים יופי.

"הבעיה מתחילה כשההורים של רונית נכנסים לתמונה. הם מתחילים לחלק לנו הוראות, מה לעשות ומתי.

"הנה, רק בשבוע שעבר היה לנו ויכוח קטן סביב שאלה כלכלית, האם לקנות דבר מסוים או לא. ואשתי לתומה, באחת השיחות עם אמה, זרקה לה שאנחנו דנים בנושא הזה.

"מאז, אנחנו בסאגה שלא נפסקת. חמותי מיד הביעה את דעתה ש'מה פתאום לקנות. מה, יש לכם כסף לבזבז?! אנחנו הרי תומכים בכם מדי פעם כי חשבנו שאין לכם, ואולי באמת הגיע הזמן להפסיק'.

"אשתי נפגעה מאוד מהיחס של אמה, ואמרה לה בתגובה, ש'באמת הם יכולים להפסיק, אם זה היחס שלהם אלינו'. היא התחרטה מיד על הדברים, אבל אתה יודע איך זה, מילים שנאמרו... וזהו, מאז היא לא מדברת עם אמא שלה וזה משפיע עליה ועל האוירה בבית, לא נחמד...".

"בהחלט סיפור לא קל", אני מהרהר, אבל משהו לא ברור לי מספיק בסיפור הזה. אני בוחר להפנות שאלה ליהודה.

"יהודה, מה איתך בסיפור הזה? אני מניח שגם לך לא היה קל עם ההתנהלות הזו של חמותך, מולכם".

"לא, בכלל לא קל. אבל אני לא מבין למה רונית כל פעם הולכת ומשתפת, את יודעת שזה יכול להביא בעיות אז תשמרי את זה בינינו".

"זה מכעיס אותך".

"מאוד".

מעניין, אני שוב חושב לעצמי, אם יהודה היה יודע שיש לו חלק גדול בזה שרעייתו משתפת בכל דבר את הוריה, למרות הקשיים, אולי הוא היה כועס עליה פחות, ויותר מאפשר לו ולה להתנהל נכון בתוך הקשרים שבין שתי המערכות, המערכת הזוגית והמערכת המשפחתית.

יצירת גבולות במערכת הזוגית

הדבר הראשוני והבסיסי ביותר שבני זוג עושים כאשר הם מתחילים לבנות את מערכת הנישואין שלהם, זה ליצור גבולות ביניהם למערכות שסביבם.

זה קורה בראש ובראשונה בכך, שהם עוזבים את בית הוריהם ועוברים לבית משלהם. בכך הם יוצרים את הגבול הראשוני בין המערכת האישית שלהם למשפחת המוצא ממנה כל אחד מהם בא.

זה ממשיך להתפתח עם הזמן מול מערכות נוספות, כמו ילדים, עבודה, חברים וכד'.

כדי לשמר את הייחודיות והעצמאות של המערכת הזוגית, חשוב לשמר את הגבולות סביבה ולחזקם בעת הצורך.

בפועל, לא מעט זוגות מתקשים בשימור וחיזוק הגבולות. הם יצרו אותם, ואפילו ניסו לתחזק אותם תקופה, אבל באיזשהו שלב הגבולות נפרצים, והמערכת לא מצליחה לשמר את עצמה כ"מערכת זוגית".

למה גבולות נפרצים?

כדי להבין למה זה קורה, חשוב להקדים ולומר שכשהמערכת הזוגית שמורה, ישנם מצבים מאתגרים המצריכים חוסן של המערכת בכדי להתמודד מולם.

זה קורה במצבי מתח. כשבני הזוג מתווכחים סביב נושא מסוים ואט אט האווירה סביבם נעשית מתוחה ולא נעימה, הדבר הכי פשוט וקל לבני הזוג הוא פשוט לברוח מהמערכת הלא נעימה למערכות אחרות.

זה יכול להיות טלפון לחבר, קפיצה להורים, או סתם להתעסק במשהו אחר, העיקר לא לעמוד שם בתוך המערכת הטעונה והלא נעימה.

הפתרון הכי קל כשהמערכת מתוחה, הוא פשוט לפרוץ אותה.

אבל חשוב לזכור, זה משכך כאב זמני, אין כאן פתרון אמיתי ושורשי, הוויכוח ביניהם עדיין קיים, פשוט כרגע הוא מתחת לפני השטח. ואם לא יטפלו בו הוא יתפרץ בעוצמה חזקה יותר בקונפליקט הבא.

לכן אם במקביל ליצירת הגבולות, בני הזוג לא משקיעים משאבים ביצירת תשתית איתנה ביניהם שתאפשר להם להתמודד עם מצבי מתח ופתירת קונפליקטים, הגבולות לא יחזיקו לאורך זמן.

יצירת פלטפורמה מאפשרת

יהודה ורונית חיזקו את התשתית ביניהם ויצרו פלטפורמה שמאפשרת להם התמודדות נכונה במצבי לחץ ומתח.

לאחר מכן הם למדו איך ליצור יחד מסביב למערכת שלהם, גבול. והם עשו את זה נכון, לא עוד יצירת גבול קשוח שלו או שלה ואז ניסיון של הצד השני לפרוץ, אלא יצירת גבול משותף, גבול אותו הם בוחרים מתי להציב ולא לאפשר כניסות ויציאות למערכת שלהם ומתי לשחרר מעט ולאפשר מעבר.

יש כאן שני בני זוג שניצבים אל מול המערכות האחרות ומתנהלים מולם לפי מה שנכון להם באותה העת.

יהודה כינה את זה "גבולות עבירים", ורונית הסבירה, "הגבולות תמיד קיימים סביב המערכת שלנו, לפעמים אנחנו סוגרים מעברים, ולפעמים מאפשרים מעברים פתוחים".

חיים ארנרייך הוא יועץ נישואין ומשפחה. chaimernraich@gmail.com