בעל המסעדה שהפכה לכשרה: "האדם שכתב נגדי בוודאי לא ישב אצלי מעולם"

אין בעלי מסעדות רבים בתל אביב שמסוגלים לעשות את הצעד האמיץ ולהפוך את העסק שלהם לכשר. זה לא סוד שהזמנים הפעילים ביותר של המסעדות בעיר ללא הפסקה, הם בסופי שבוע, וכיצד ירשו לעצמם לוותר על הרווחים?

זו גם הסיבה שלפני כשנתיים היו רבים שהתפלאו כשגילו שהמסעדה המבוקשת 'נייט שיפט' בתל אביב הפכה לכשרה. השבוע עלה שוב שמה של המסעדה לכותרות, כאשר פורסם עליה פוסט שלילי ומרושע שתפס תאוצה רבה ברשת.

הכותב, שלא ראה בעין חיובית את סגירת המסעדה בשבתות, כתב בדף הפייסבוק של 'נייט שיפט': "לא הלך טוב, אז עשיתם תרגיל מסריח והפכתם להיות כשרים". הוא גם הוסיף: "אתם משתמשים בכשרות ככלי פרסומי, כדי למשוך ציבור מקפיד על כשרות. זו זכותכם, אבל אני אישית מחרים את המקום, גם כי בעיניי זו סתם תפיסת מקום חיוני באזור בילוי (כשהמקום סגור בזמן הכי מבוקש), וגם כי מוכנים לנסות לשנות את האופי החילוני של השכונה רק כדי להרוויח קצת יותר כסף".

"לפחות אדע שניסיתי"

בשיחה עם גבי גאולי, הבעלים של 'נייט שיפט' הוא מציין כי הפוסט בהחלט פגע בו. "אבל משום מה יש לי הרגשה שהאדם שפרסם אותו לא ישב אצלי אף פעם, הוא כנראה לא מכיר אותי ולא יודע שהכשרת המסעדה היא פעולה שעלתה לי בדמים מרובים ובהרבה אומץ", הוא אומר.

"זה לא היה פשוט בכלל, בפרט שמדובר במסעדה בשרית שהכשרות עליה דורשת השקעה מרובה מאוד, כי יש המון חומרות, יותר מכל מסעדה חלבית, ובעיקר יש את הוויתור על פתיחת העסק בשבתות שהן היום העמוס ביותר בשבוע. יש לנו המון לקוחות קבועים שמגיעים אלינו דווקא בשבתות, חלקם מלווים אותנו כבר שנים. ההחלטה לוותר עליהם הייתה קשה מאוד".

אז מה בכל זאת גרם לך להגיע להחלטה הזו?

"זה התחיל לפני כשש שנים כשהתחלתי קצת להתחזק. אין כאן סיפור רקע מדהים, לא היה אירוע מיוחד שטלטל אותי, אבל כנראה שאחרי שנים של שגרה הגיע רגע בו פתאום התחזקתי והתחלתי לשאול שאלות קיומיות. באותם ימים התחלתי להניח תפילין ולהשתדל לשמוע שיעורי תורה, גם התחלתי לשמור שבת והפסקתי להגיע למסעדה בשבתות, אבל בפועל היא המשיכה להיות פתוחה שבעה ימים בשבוע, כך שבליבי ידעתי כל הזמן שזה נחשב כאילו שגם אני כבעלים מחלל שבת. לא הרגשתי בנוח עם זה.

"בנוסף, כאיש משפחה לא ממש יכולתי ליהנות מהשבת, כי כל הזמן הייתי טרוד. אמנם ישבתי בבית, אבל הראש היה בעסק. הרגשתי שהמשחק הזה לא מתאים לי, אבל עדיין לא הרגשתי שאני מסוגל לחולל מהפך".

לפני כשנתיים, בעיצומה של תקופת הקורונה, התקבלה אצל גאולי ההחלטה. "דווקא בימי הסגר, כשכל המסעדות נסגרו, התחלתי להרגיש ששום דבר לא בידיים שלנו. אני יכול להשתדל ולהתאמץ, אבל הרווחים מגיעים רק מלמעלה. בסופו של דבר פשוט קפצתי למים. זו הייתה תעוזה גדולה, אבל שכנעתי את עצמי בכך שאם לא יצליח - אז אחזור למצב הקודם, ולכל היותר אדע שניסיתי".

ירידה של 30%

את התגובות הראשונות שמע גאולי מהשותף שלו לעסק, והן דווקא היו מעודדות. "השותף שלי הוא אדם מסורתי, בעבר הוא לא היה שותף אלא מבעלי הנכס, וכבר באותם ימים הוא המריץ אותי לסגור בשבתות והבטיח לי בתמורה הנחה בשכירות. באותם ימים לא הייתי בשל לכך, אבל כשהחלטתי לעשות את המהלך, הוא ממש עמד לימיני. העובדים היו בהלם מוחלט, אבל כבר אחרי השבת הראשונה הם ניגשו אליי ואמרו לי שלא זכור להם מתי עוד הייתה להם הזדמנות לנוח כל כך טוב". 

אבל הדבר המעניין הוא שדווקא הנקודה ממנה גאולי חשש כל כך – הרווחים שיצומצמו, פשוט נפתרה מאליה. "זה היה פשוט מדהים - ראיתי על הנייר איך ש-30% ממחזור המכירות יורד לי, אבל הרווחים לא יורדים. זה היה בעיקר בזכות קהל חדש שהתחיל להגיע – אנשים דתיים מכל אזור המרכז וגוש דן, וכן היו גם חברות גדולות שביקשו לעשות אירועים לעובדים והיה חשוב להן לקיים אותם דווקא במקום כשר. נכון שזה עדיין לא הגיע למספרים הגבוהים של הלקוחות שהיו כאן בסופי שבוע, אבל כנראה שמעבר לכך יש בעסק פשוט ברכה".

יש עוד אנשים שלא ראו את כשרות המסעדה בעין יפה?

"כן, שמעתי עוד תגובות בודדות בסגנון והיו לקוחות שהודיעו לי שלא יגיעו יותר, כי הם רוצים מקום קבוע לשבת בו, ולא נוח להם עם זה שאנחנו לא פתוחים שבעה ימים בשבוע, אבל ברוב המקרים שמענו תגובות הפוכות – הלקוחות ממש החמיאו ואיחלו בהצלחה. כעת זו הפעם הראשונה שאני נחשף לפוסט פוגעני כל כך, ובאמת לא ברור לי מהי מטרתו. נכנסתי לחשבון הפייסבוק של אותו כותב, וראיתי שהוא גר בעבר בברלין. מעניין אותי אם בברלין היה עסק שסוגר את שעריו בראשון, הוא גם היה מזדעק על כך. אני באמת לא מצליח להבין מה מפריע לו, אני לא כופה על אף אחד לשמור את השבת, רק רוצה לעשות את מה שנכון ביני ובין הקב"ה".