גורל הגר"א: 5 מקרים נדירים בהם ביקשו לקבל תשובה משמים

בגורל הגר"א ניתן לקבל תשובות לשאלות קשות והרות גורל על ידי פתיחת ספר התנ"ך על פי כללים מסוימים. הוא מתבצע רק במקרים נדירים וסבוכים במיוחד, ומחייב את המבצע אותה להיות בטהרה וקדושה גדולים. ה'חפץ חיים' שערך כמה פעמים גורל הגר"א התענה קודם לכן, ועשה הכנות נוספות בכדי להיות ראוי לכך.

זיהוי גופות החיילים

אחת הפעמים המפורסמות ביותר בהן נאלצו לעשות גורל הגר"א היה בעת מלחמת השחרור, כאשר מחלקת הל"ה, שמנתה שלושים וחמשה לוחמים, נרצחה כולה בידי כוחות ערבים, ושתים-עשרה גופות לוחמים נקברו מבלי שהן זוהו באופן וודאי, וזאת על אף מאמצים גדולים לשמור על סדר הקבורה בתנאי המלחמה. רבי אריה לוין זצ"ל ערך את גורל הגר"א לבקשת הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, רבה של ירושלים דאז. הרב קיבל לידיו תרשים של מיקומי הקברים נטולי הזיהוי, ועבור כל חלקת קבר ביצע גורל הגר"א, שבו אמור להתקבל פסוק מהתנ"ך עם שם הנפטר או רמז לשמו.

יצחק דויטש, עיתונאי שנכח במעמד ותיעד את הדברים, כתב "הנה, להשתוממות הכל, כל דף דיבר בפסקנות. בפסוק הראשון שהגיעו אליו היה מפורש שם שזיהה במוצהר את אחד החללים, וענינו של כל פסוק ופסוק היה כה הולם, משקף ומתאים, כאילו תוארו באותם הפסוקים ענינא דיומא. זה לאחר זה, כאשר בכל פעם חוזר הדפדוף של שבע פעמים שבע – נקבעה זהותם של החללים".

כך לדוגמא, עבור בנימין בוגלבסקי הפסוק שהתקבל היה "וממטה בנימין בגורל" (יהושע כא, ד); עבור עודד בן ימיני הפסוק שהתקבל היה "הלוא בן ימיני" (שמואל א, כא); עבור איתן גאון הפסוק שהופיע היה "וענה גאון ישראל בפניו" (הושע ז, י(; עבור אלכסנדר כהן הפסוק שהופיע היה "כהניך ילבשו צדק" (תהילים קלב), וכן הלאה.

האם לסגור את הישיבה בעקבות גזירות המדינה?

רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגר"א, הטיל גורל הגר"א כאשר המדינה גזרה להכניס לימודי חול לישיבה. הפסוק שהתקבל בגורל היה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'", ומכאן הגיע רבי חיים מוולוז'ין להחלטה כי יש לסגור את הישיבה.

(צילום: shutterstock)

מה עושים עם הישיבה?

בעת מלחמת העולם הראשונה, הכוחות הגרמניים כבשו את ליטא בצעדי ענק, וראדין, עיירת מושבה של ישיבתו של ה'חפץ חיים', עמדה בסכנת הכיבוש. הרב צבי הירש לוינסון, חתנו של ה'חפץ חיים' עמד בראש ניהולה, וכשקרבה הסכנה החליט לערוך גורל הגר"א. הפסוק שעלה היה "כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות" (בראשית לב, יא), וכאשר בא לבשר לחותנו את התשובה שהתקבלה, אמר ה'חפץ חיים' עוד בטרם בישר לו את תוצאת גורל הגר"א, כי הגיע למסקנה שיש לקיים את הפסוק "כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות" ולפצל את הישיבה לשני מחנות, ואכן כך היה.

האם להישאר או לברוח?

הרב שאול ישראלי זצ"ל, בנו של רבה של העירה קוידנוב שברוסיה, התחבט בשאלה אם כדאי לברוח מרוסיה על אף סכנת המוות שבדבר. אביו נתפס על ידי הסובייטים בגלל שלימד תורה, והוגלה לסיביר. מאז נותק עמו הקשר. אמו של הרב ישראלי נרצחה על ידי הנאצים ימ"ש.

הרב ישראלי ניסה לצאת מרוסיה בדרכים חוקיות, אולם משנדחה פעם אחר פעם, פנה אל רבי יעקב קלמס זצ"ל, רבה של מוסקבה, בשאלה מה עליו לעשות. רבי קלמס החליט להטיל גורל הגר"א, והפסוק שעלה היה "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת" (דברים א, ז). 

בעקבות כך, הוא חצה יחד עם שניים מחבריו את נהר פרוּת הקפוא לפולין, שם הוא נתפש על ידי הפולנים שרצו להחזירם לרוסיה. אולם בזכות סרטיפקט ששלח הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הוא ניצל ועלה לארץ ישראל.

לאיפה כדאי לברוח?

הרב אהרן קוטלר זצ"ל, בימיו ברוסיה כשעוד התאפשר לברוח מהנאצים, התחבט בשאלה אם לעלות לארץ ישראל או שמא להיענות לקריאותיו של הרב משה פינשטיין זצ"ל שטען בפניו כי יש לחזק את יהדות ארצות-הברית, שהיא כעין מדבר רוחני. בגורל הגר"א שערך הופיע פסוק שהעניק לו תשובה שאינה משתמעת לשתי פנים - "ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה" (שמות ד, כז), והרי שמו שלו הוא 'אהרן', ושמו של ידידו הקורא לו לבוא לארצות-הברית הוא 'משה'.