ניצל בנס מתאונה קטלנית וכתב פוסט מצמרר: "התעוררתי ברכב קרוע לחתיכות"

בחור בשם אלי רוזנפלד (באנגלית: Eli Rosenfeld) ריגש את הרשת עם פוסט מצמרר שבו שיתף את הנס שאירע לו לאחרונה. 

"לפני שלושה שבועות נהרגתי בתאונת דרכים", הוא פותח וכותב. "למי שזה עוד לא קרה לו, בואו אני אגיד לכם איך זה מרגיש: כלום. חסר כאב. אפס מחשבות. אתה לא יודע שאתה מת. לא סבלתי ברגעיי האחרונים. אובדן הכרה וזהו. שם זה נגמר.

"הודיעו בחדשות על התאונה, חבר לעבודה האט לקראת הרכב המעוך וזיהו שזה הרכב שלי, הוא ועוד אזרחים רבים יצאו בניסיון לעזור, הודעות/טלפונים, מי לא היה שם.... מד"א זק"א משטרה, שירותי הצלה וכבאות , אנשים לא האמינו, עוד לא עיכלו, רגע אחד יש לך שיחה שאתה צריך לעשות עוד חצי שעה כשתגיע הביתה ומטלות מחר בבוקר, יש לך עוד להתעצבן על הילדים שייכנסו כבר למיטה, רגע אחד אתה בשיגרה של יום חול סתמי ורגע אחד אחרי אתה כבר לא אדם חי".

רוזנפלד ממשיך לתאר בכאב את רגעי הקושי. "הלוויה יצאה עוד באותו ערב. הבכי עדיין לא מלוטש בשלב הזה, זה בכי של הלם, צעקות וזעקות . אחר כך בשלב מאוחר יותר מגיע שלב ההבנה והעיכול הנורא מכל. במדינה שלנו מדובר על אובדן במלחמות ישראל וצה"ל, ובצדק ...... אולי יום אחד יהיה פה יום זיכרון לחללי תאונות דרכים שכולם יזדעזעו לפחות יום אחד בשנה ושלכל מי שאיבד מישהו בתאונת דרכים תהיה צל של נחמה ביום אחד לפחות כי בסוף מוות זה מוות ושכול זה שכול ובכבישים יש מלחמת הישרדות בכל רגע נתון.

"עוד שבוע אשתי תעלה לקבר שלי עם שלושת הילדים שלי לציון החודש, להסתכל השמיימה בעצב תהומי. גם הבחור בן ה- 32 שהרג אותי יישא אותי על החזה שלו לשארית חייו. כמה שהוא מירר בבכי לראות אותי מוטל ברכב המעוך חסר תנועה, מה עולל ברגע אחד של חוסר תשומת לב, מה עולל למשפחה בישראל בגלל שהוריד את הראש לרגע אחד מבלי לשים לב שעצרתי ברמזור אדום וכשהוא הרים את הראש והוא נוסע על 95 קמ"ש עשרה מטרים ממני לא נותר לו אלא לנסות לבלום ולשבור את ההגה שמאלה בניסיון להתחמק אבל זה כבר היה מאוחר מדי. כסא תינוק שנמעך לחלוטין במושב האחורי ברמה כזו שזק"א צעקו "ישב שם מישהו??" "יש שם ילד????" כי לא ניתן בכלל לראות מה יש שם בפנים בתוך הגוש מתכת הזו בחלק האחורי של הרכב . אז לא ישב שם אף אחד בזמן התאונה, ילדים שלי ישבו בדיוק בכסא הזה עשרות ואולי מאות פעמים אבל בנסיעה הזו לא.

כל מה שאני כותב פה קרה לפני שלושה שבועות אחד לאחד חוץ מדבר אחד - משום מה לא נהרגתי. שרדתי כדי להטיף לכם מוסר. יצאתי מתוך רכב מעוך באורח נס בלי שברים, עם חבלות בכל הצד השמאלי של הגוף כולל אובדן ראיה זמני בעין שמאל, זעזוע מוח, קרעים בגידים ברגליים מיגרנות אובדן הכרה ברגע הפגיעה והתעוררות בתוך רכב קרוע לחתיכות כמה דקות אחרי, בחוסר ידיעה מוחלט מה בדיוק קרה, איך קרה....

חזרתי הביתה אחרי התאונה.

"אחרי בדיקות שיחררו אותי הביתה באותו ערב. עדיין לא חזרתי לעבודה, לאט לאט חוזר לעצמי. מחלים. ימים של אחרי תאונה כזו זה התמודדות עם פוסט טראומה על כל המשתמע. אבל מאז התאונה קיבלתי מתנה נדירה: כל חיבוק שאני מחבק את הילדים היפים שלי בצבע, באושר מוחלט, בהודיה על עוד רגע אחד מאושר. כל טינה הכי קטנה שהיתה לי בעבר כלפי מישהו או משהו נמחל, הכל נסלח, שיחררתי הכל.

אם קראתם עד כאן דבר אחד אני מבקש שתיקחו איתכם מהפוסט הזה: אל תתעסקו עם כלוםםם בזמן שאתם נוהגים. כלום. פשוט תנהגו ותברכו הגומל/תודה לשמש/אגודל למעלה לא משנה איך כל פעם שאתם חוזרים הביתה בשלום כי זה לא מובן מאליו, שום דבר לא מובן מאליו. סעו בזהירות", הוא מסכם. .