למה כל ויכוח מגיע אצלנו למריבה?

לי ולאשתי יש המון חילוקי דעות, ובסופו של דבר אנו מגיעים למריבה. כיצד עלינו להביא את חילוקי הדעות לרמה של דיאלוג ענייני והבנה הדדית?

* * *

חז"ל אומרים לנו: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". לכאורה היינו חושבים כדי שיהיה מיזוג טוב ותקשורת טובה בין אנשים, צריך להיות איזשהו הסכמה ותמים דעים בשיחה. אולם חז"ל מגלים לנו שאין הדברים כן, אלא אפשר לנהל אורח חיים תקין ומהנה מתוך תקשורת טובה ובונה, למרות שכל אחד מאיתנו יש לו חשיבה שונה ככל שתהיה.

לא זו בלבד, אלא כיוון שיש לכל אחד חשיבה שונה, הסתכלות אחרת על החיים, על פי ערכים וחינוך שכל אחד גדל וסיגל לעצמו זווית ראיה משלו. ובפרט שאחד המרכיבים המשפיעים על האדם בחשיבה, הוא גם החברה שגדל בו שבעצם עיצבה את אישיותו. משום כך, יש לא רק את האפשרות לנהל שיחה מתוך כבוד הדדי, אלא יש גם החובה לכבד את חשיבתו של כל אחד באשר הוא, הגם שאין את ההסכמה בחשיבה זו.

את הניתוח הזה, בני הזוג לרוב לא עושים בעצמם. הם עסוקים מדי במה שנראה על פני השטח, כועסים על בני זוגם שאינו מסכים עמם, ומביאים כל שיחה למריבה לא פשוטה. נדירות הן הפעמים שהם יעצרו להבין באמת מה גורם לשני לכעוס או להיפגע. כשאדם פגוע או מרגיש לא מוערך, לרוב זה מה שמניע אותו בתוך הוויכוח, והוא נמצא בתוך החוויה שלו בלבד. ולכן היכולת לצאת מתוך החוויה האישית שלי, ולשמוע מה שיש לצד השני לומר, ומה הכאב והקושי שהוא רוצה להביע, היא יכולת שכל אדם צריך לבנות ולסגל.

לכן, בעת חילוקי דעות או כעס, מומלץ לעצור ולשאול - למה הוא מתנהג כך? למה היא כעוסה כל כך? או במילים אחרות, לא להתעסק עם המילים שנאמרות, אלא עם מה שעומד מאחוריהן. ויותר מכך, לא להתעסק רק עם החוויה שלנו, אלא להבין שיש ממולנו מישהו עם עולם חשיבה משלו, עם עיצוב אישיות אחרת, שעוצב במהלך שנות חייו על פי החברה שבו הוא גדל.

השאלה היא: כיצד אנו נצליח להבין ולחוות את החוויה של הצד השני?

החכמה בעצם טמונה ביכולת לעצור. אם נוצר וויכוח יש לנשום עמוק ופשוט לעצור, ואז יש לחשוב על מה בעצם הוויכוח, ולנסות להקשיב באמת אחד לשני, ולשמוע את מה שהוא או היא מביעים ומבקשים.

לדוגמה: אם היא אומרת שקשה לה עם הילדים, הרי שיש לנסות ולהבין את הקושי ואת הכאב שלה, ולחשוב יחד איתה מה ניתן לעשות, כדי לעזור ולפתור לה את הבעיה. אם הוא אומר שהוא חייב לצאת לעבודה להרבה שעות בגלל אחריות הפרנסה, ניתן לעצור ולחשוב ביחד, מה הצרכים שלנו באמת בכלכלת הבית, ומה קודם למה בחשיבות.

כאשר אנו נזכור, שלרובנו יש את הרצון הכנה של חיים טובים ומאושרים ביחד, מתוך אמונה שכל אחד רוצה בטובת השני, ממילא תהיה בנו השאיפה שכל דיון יהיה ענייני ומכובד ללא וויכוח של מריבה.

הרב דניאל פנחסוב הוא יועץ במחלקת "שלום בית" בהידברות.