פורום מומחיות
מי מחליט על החינוך של הילדים בבית?
מה עושים כשיש קונפליקטים לגבי חינוך הילדים, ואיך עוזרים לילד שלא רוצה ללמוד?
- הידברות
- פורסם כ"ט טבת התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)מה עושים כאשר יש קונפליקט ביני לבין בעלי לגבי החינוך של הילדים?
זאת שאלה שעולה אצל הרבה זוגות, וחשוב לתת עליה מענה.
כאשר זוג בא בברית הנישואין, קיימת מעין תחושת אופוריה, שמובילה לתחושת אחווה בעוצמות גבוהות. יחד עם זאת, בהדרגה, בני הזוג נכנסים לשגרת חיים, ועל פני השטח צפים חילוקי דעות בנושאים שונים. אחד המרכזיים שבהם הוא קונפליקטים סביב חינוך הילדים.
מה הסיבה לפערים ולקושי בכל הנוגע לבחירת דרך עבור הילדים? יש לכך הרבה סיבות:
ייתכן שזהו נושא משמעותי מאוד לאחד מהצדדים, ואז הוא ירגיש שעמדתו חייבת להתקבל.
ישנם מצבים שבהם קיימת תחושה ש"אני ויתרתי בהרבה תחומים, ולכן אני חייב/ת להתעקש כעת על רצון ספציפי".
לפעמים אחד מבני הזוג חושב שהוא צודק והשני פשוט טועה, ולכן הוא חייב "לתקן" את דעתו של בן הזוג השני.
רצון להעתיק מודל של הבית שבו גדלתי, או להיפך - רצון עז למחוק את המודל של הבית שבו גדלתי.
ישנן גם סיבות נוספות. אז מה עושים? פה יש לחדד עוד נקודה: "חנוך לנער ע"פ דרכו". אין דרך אחת! אין שיטת חינוך שהוכחה כמועילה לכלל הילדים בעולם! בתחום חינוך הילדים יכולות להיות תפיסות עולם שונות, רצונות שונים והצפה של רגשות מגוונים. לכן כשאת ובעלך מציגים פער בין העמדות השונות, שווה לבדוק ביניכם בהתעניינות ובירור אמיתיים, מבלי להתווכח או לרצות לשנות את עמדתו של השני.
דרך אחת לעשות זאת היא על-ידי השאלות הבאות: מה הוא חושב על הנושא? איך הוא רואה את ההתפתחות והגידול של הילדים, ומה הוא מוכן לעשות בשביל זה?
כך כל אחד מבני הזוג ירגיש שיש מקום והתייחסות לעמדה שלו, וממילא יהיה פתוח לשמוע את אלו של בן זוגו.
ופה יכולים להתקיים מגוון תרחישים: אולי אחד מהצדדים יראה שיש טעם בדברי השני, ואולי הם לא יסכימו זה עם זו, אבל יצליחו לכבד את השוני וללכת זה לקראת זו. זכרו, ילד גדל ומתפתח טוב יותר מבחינה רגשית כאשר הוריו חיים בהרמוניה, לכן בכל מקרה גם אם את/ה צודק/ת, הקונפליקט רק יגרום לילד להפסיד.
במידה ולא תצליחו להגיע לשיחה טובה, ניתן לפנות לייעוץ נקודתי, כדי שתקבלו סיוע איך לנהל קונפליקטים ממקום טוב.
(מלכה הרטשטיין, יועצת נישואין ומשפחה במחלקת שלום בית)
* * *
הבן שלי לא מתחבר ללימודים. אם ההישגים שלו היו גבוהים - מילא, אבל יש לו קושי, והוא ממש לא מוכן לשבת ולהשקיע. אני לא רוצה להרוס את האווירה בבית, אבל המצב הלימודי מחמיר. מה אוכל לעשות? אני אובדת עצות.
הביטוי "אובדת עצות" מביא לידי ביטוי חוויה שאמהות חוות לעיתים: ישנו קושי, ופונים לקבל "עצות" מכל המזדמן... חברה, גיסה, שכנה, אמא, חמות ועוד.
הכלל הראשון הוא לבחור גורם מומחה ומקצועי להתייעצות ולהכוונה. הרצון לקבל עצות לרוב ולנסות ליישמן בד"כ לא מסייע, ואף להיפך.
בנוגע לשאלתך - ראשית יש לשלול קשיים פיזיולוגיים: ראיה, שמיעה, יכולת קשב, יציבה - חגורת כתפיים וכו'.
לאחר מכן כדאי לבדוק את התחום הרגשי – וגם בכך להתייעץ עם גורם מקצועי.
בעז"ה, לאחר שהללו נשללו, יש להשקיע בתחום הלימודי.
לעיתים, הילד יעדיף ללמוד עם אבא / אמא / אח גדול וכדומה. צריך שיהיה חיבור שמסייע למוטיבציה, ובמידת הצורך להיעזר במורה פרטי/ת.
ו... בל נשכח את הפרט החשוב ביותר - תפילה מלב חם של אמא!
(חן סרור, יועצת חינוכית M.A, מנחת סדנאות ומומחית תחום מודעות).