סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר: מסכמים חצי שנה של הנשיא הרצוג בתפקיד
מה אמר הנשיא הרצוג בנאום הניצחון שלו, איך חגגה מרים פרץ את ההפסד, ולמה כדאי להזכיר את כל זה שוב עכשיו?
- סיון רהב מאיר
- פורסם כ"ט טבת התשפ"ב |עודכן
(צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)
זה לא נחשב כ"אירוע השנה" כי הוא התנהל בשקט, בכבוד הדדי, בהסכמה רחבה. בדיוק כמו שצריך, בדיוק כמו שמגיע לנו. לכן אולי כדאי לכלול גם אותו בסיכומי השנה הסוערת והרועשת הזו.
בכ"ב בסיוון, 2 ביוני, בחרה הכנסת את הנשיא ה־11 של מדינת ישראל. יצחק הרצוג זכה ב־87 קולות, מרים פרץ ב־26 בלבד. במבט ראשון, זהו המינוי הכי פריבילגי, של בן אצולה מקושר, בן הנשיא הקודם, שניצח את המועמדת האותנטית והאהובה שצמחה מן העם. נכון. אבל במבט שני, להרצוג המנוסה יש יתרון כשבמקביל מכהנת ממשלה לא־מנוסה, מרים פרץ כנראה תתמודד בעתיד שוב, ובעיקר, שניהם לימדו אותנו איך עושים זאת אחרת.
"הנני העני ממעש", פתח הרצוג את נאום הניצחון. "אני מודה על האחריות הכבדה. אני מודה לגברת מרים פרץ, גיבורה ישראלית, על היותה סמל והשראה לכלל אזרחי ישראל, לקימה מכאב אינסופי ולבחירה בחיים".
ומה אמרה פרץ בתגובה? "זכיתי להתמודד מול אדם יקר שאני מוקירה ומעריכה. אתם יודעים איזה כבוד זה להתמודד מול אדם ראוי? אני ילדה שעלתה ממרוקו, הגיעה לארץ, עברה את חיי המעברה וזכתה להגיע להתמודד לנשיאות המדינה. זאת השמחה. זאת הגאווה".
כמה ימים אחרי שצולמה התמונה הזו, המטה של מרים פרץ הזמין אותי ל"מסיבת הפסד". חשבתי שמדובר בטעות, אני מכירה מסיבות ניצחון, אבל הם לא טעו. היא ערכה למתנדביה מסיבת הפסד שמחה שבה לימדה אותם: "אם למדתי מזה משהו – זה לא הפסד. הפסד זה רק אירוע שאתה לא מפיק ממנו מסר".
להרצוג יש עוד שש שנים וחצי בבית הנשיא. מרים פרץ תמשיך לכהן בתפקיד החד־פעמי בדורנו, ששמו מרים פרץ.
***
זו אולי הזדמנות טובה לסכם חצי שנה של הנשיא הרצוג בתפקיד. זה התחיל בנאומים שלו ושל מרים פרץ, ובתחושה שכבר הרבה זמן לא שמענו מפסידים ומנצחים מדברים ככה. אבל בעצם, אולי זה גם בגלל שכבר הרבה זמן לא היו כאן מפסידים ומנצחים מובהקים.
גם על פי הסקרים האחרונים, לאף צד בכנסת אין רוב ברור ומובהק להקמת קואליציה. הממשלה הנוכחית קיבלה כזכור 60 קולות בלבד ביום שבו הושבעה. כך שכאשר בנט מגיע לפגישת עדכון עם הרצוג, זוהי פגישה של אדם שנבחר לתפקידו ברוב עצום, חסר תקדים בכנסת, מול אדם עם שישה מנדטים (וגם זה תלוי מה מצב רוחו של אביר קארה היום).
אחרי קודמו בתפקיד, ריבלין, הרצוג מתאמץ להתחבב גם על הימין. הוא יצא לביקור בכפר קאסם ביום השנה לציון הטבח שם, אבל יצא גם למערת המכפלה בנר ראשון של חנוכה. בשני המקומות נשא נאומים חשובים. בנוסף, סירב לפטר את דוברו המוכשר נאור יחיא אחרי הפגנות של קיצונים שטענו כי יחיא עבד בעבר עם נתניהו, ומאז הוא פסול כנראה לבוא בציבור.
בינתיים הרצוג, עם הדימוי החנוני הלא-נוצץ, רק הולך וצובר הישגים דיפלומטיים: מנהיגי העולם פונים אליו, ולא לראשי ממשלה מתחלפים, חליפיים. הוא, הוותיק והמוכר, נמצא כאן לשבע שנים רצופות. לכן ארדואן שוחח אתו 40 דקות עם בחירתו, ואז שוחח שוב כדי לתפור את שחרור בני הזוג אוקנין. כך גם נשיא סין שצלצל והזמין לביקור, נשיא רוסיה, או מלך ירדן שאצלו כבר ביקר. בסביבתו מספרים שהוא נהנה מהנישה הזו שיצר לו, של המבוגר האחראי, המדינאי האחראי.
הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".