עדן ועודד: אבא חוזר מהעבודה עייף ואין לו כוח להתייחס לילדים. מה לעשות?

"אבל אני מסביר לך כבר כמה פעמים שאני לא פנוי ביום הזה", במילים האלה נכנס עודד הביתה כשהוא בשיחת טלפון, אחרי יום לחוץ ועמוס בחוץ. 

בתו הקטנה, שראתה שאבא הגיע הביתה, רצה אליו בשמחה ומבקשת להראות לו דבר מה בהתלהבות. "אבא, תראה מה קיבלתי", היא מנסה להראות לו דובי סגול שקיבלה. היא זקוקה לתשומת הלב שלו, אך 'אבא' עסוק מדי בשביל זה. אין לו זמן, אין לו סבלנות, הוא לא איתה. "אני בשיחה. את לא רואה שאני בשיחה?", הוא שואל אותה בנימה רצינית, והילדה לא מוותרת. 

"אבל אבא, אני רוצה שתראה מה קיבלתי", היא מנסה שוב, ומרימה גבוה יותר את הדובי שברשותה. 

ואבא רק מתרגז מזה. "אבל למה את מפריעה לי באמצע, אני מדבר בטלפון. תקשיבי שאני מדבר בטלפון, אז תחכי קצת", אומר עודד בנימה כעוסה, וממשיך לדבר בטלפון תוך שהוא צועד לפינה אחרת בבית ואומר בטלפון: "לא, הילדה פה מפריעה לי עם השטויות שלה. תקשיב לי טוב, אני מבקש ממך, דבר עם אוסנת, תגיד לה שאני בשישה עשר לחודש לא פנוי. אין מה לעשות, זה כבר קבוע מראש. זה נקבע לפני שלושה חודשים, זה מה יש".

בזמן שעודד מנהל את השיחה ה'רצינית' עם ה'מישהו' הרציני בטלפון, פניה של בתו נראות כך:

ועכשיו נאותים עדן ועודד להסביר את הסיטואציה:

עודד: "אבא חוזר מהעבודה עייף, טרוד, בלי כוח לשום דבר. הוא רק רוצה ספה לשכב עליה, ולשכוח מהיום הקשה שהוא עבר. אבל אז מגיעים אליו שני הזאטוטים שלו, שתי הבנות שלו שבמקרה הן הילדות האהובות שלו. ורוצות להראות לו איזה משרוקית או איזה משחק חדש שהן קיבלו בגן".

עדן: "לפני שנשאל מה הוא אומר להן, אנחנו נשאל שאלה אחרת: 'איזה פנים הם יפגשו?'. איך הפנים של האבא נראות באותו רגע?'".

עודד: "חכמינו מלמדים אותנו: 'והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות'. תאיר פנים לכל אדם. אם זה חשוב לכל אדם, זה חשוב שבעתיים לילדים שלנו".

עדן: "למה? למה זה כל כך חשוב? מאור פנים זה כמו אמירה ללא מילים, היא פועלת על הילדים חוויה מאוד עוצמתית. ההשפעה שלה מאוד משמעותית על איך הילדים מסתכלים על עצמם".

עודד: "כאשר האבא מקבל את הילדים בפנים מאירות, הוא משדר מסר ש'טוב לי שהגעת'. 'הנה, אני פה בשבילך', כיף לי איתך".

עדן: "המסר הזה מוליד אצל הילדים שלנו חוויה של ביטחון עצמי, של יציבות, של תחושה 'אני אהוב'".

עודד: "הם בעצם שומעים בצורה נסתרת 'עכשיו אין לי שום דבר בעולם חוץ ממך".

עדן: "בחוויה של הילד זה 'אם אני קיים ואהוב אצל אבא שלי, אני מרגיש שאני קיים".

עודד: "פנים לחוצות וטרודות כאלה, זה בדיוק ההפך. 'אני לא פנוי אליך', 'אתה קצת מפריע לי בחיים עכשיו'".

עדן: "זה יוצר בחוויה של הילד תחושה לא נעימה. 'ההורים לי לא מתעניינים בי'. במצב הזה זה יוליד בילד תחושת חוסר ביטחון עצמי, ותחושה של חוסר מקום".