"קשה לשמוע תשובה כזו מהרופא": עדות אישית לישועה כנגד כל הציפיות, בזכות...

בגיליון 'השגחה פרטית' פורסם סיפור אישי, המראה כמה גדולה ועוצמתית כוחה של הודיה, וכך מספר בעל המקרה: "כשהבת שלי הייתה בת שנתיים קרה לה מה שקורה להרבה ילדים – עלה לה החום. בתחילה זה היה נראה כמו וירוס מהסוג שבא והולך, אבל כשהחום לא ירד הלכנו לרופא. הרופא ביקש לעשות בדיקות דם, והבדיקות יצאו תקינות. מכיוון שהחום עדיין סירב לרדת במשך שבוע נוסף, היא הופנתה למיון, ואושפזה בבית החולים. ערכו לה בדיקות מקיפות, וגילו דלקת שלא ניתן לראות בבדיקות דם, אלא רק בבדיקת אולטרסאונד. היא קבלה אנטיביוטיקה דרך הווריד, שוחררה לבית תוך כדי שהיא ממשיכה לקבל אנטיביוטיקה בבית.

"ברוך השם הגוף שלה התגבר על המחלה, והדלקת חלפה. אולם נותרו עקבות... בעקבות הדלקת נצפתה התייבשות של חלק מהכליות .הרופא אמר שכעת הכליות מתפקדות כראוי, אולם יש לבוא למעקב בכל שנה כדי לבדוק את המצב ולראות אם יש צורך להתערב בטיפול. שאלנו האם הכליות יכולות להתרפא מההתייבשות הזאת, והתשובה שקיבלנו הייתה "לא. אפשר לחיות עם זה הרבה שנים, אבל אי אפשר לרפא את זה".

"אין צורך להסביר כמה קשה לשמוע תשובה כזו. הידיעה שהיא הייתה בריאה לחלוטין, ובגלל דלקת שלא אותרה בזמן, היא תישא עמה נזק שישפיע בהמשך חייה, היא כואבת. אולם קיבלנו את הדברים באמונה ובתקווה כי הילדה תגדל בבריאות ותרווה אותנו הרבה נחת. חמש שנים עברו מאז. המעקב השנתי בכל השנים עד לשנה זו חזר על עצמו באותה צורה - הילדה עוברת בדיקת אולטרסאונד, הרופא אומר כמעט את אותן המילים על מצב הכליות, אשתי שואלת אם זה יכול להתרפא, והתשובה היא 'לצערנו לא'.
השנה, שוב הגענו לביקורת. הילדה עוברת את הבדיקה, והנה הפלא ופלא הכליות נרפאו! אין זכר להתייבשות. "יש לכם ילדה עם כליות חדשות, היא בריאה לחלוטין", אמר הרופא בהתרגשות. היינו כל כך מאושרים מהבשורה הטובה. הודינו לה' בכל לב, ומתוך הכרת טובה עצומה לבורא יתברך אני מפרסם את הדברים, רק כדי להראות שהקב"ה רופא כל בשר ומפליא לעשות, מה ששום רופא בשר ודם אינו יכול לצפות או לעשות.

"איך ארע לנו כזה נס איני יודע. לא הייתי בשמים ולא ראיתי את המהלכים שהתרחשו שם כשהוחלט לתת לבתי בריאות שלמה, אולם אספר לכם מה שארע עמי יום קודם לכן, ואם תרצו תוכלו לקשר בין האירועים.
יום לפני הבדיקה היה עליי לעבור בעצמי פרוצדורה בבית החולים. לאחר הטיפול חזרתי לביתי בתחבורה ציבורית. עם תחילת הנסיעה הייתי עייף מהטיפול, כך שהתלבטתי מה אעשה עכשיו בנסיעה. ללמוד איני מסוגל מרוב עייפות,  לומר תהילים – אנו נוהגים שאין לומר תהילים בלילה, ואם כך כיצד אנצל את הזמן חשבתי לעצמי. החלטתי להודות לה' על כל חסדיו עמי. התחלתי להודות על כל פרט ופרט ממש, על העיניים, על הגבות, על זה שאני נראה נורמלי, על הזקן והפאות, שהראש עובד, שהמוח מתפקד, על איברי הנשימה, הידיים והרגליים, וכך עברתי והודיתי לה' על כל איבר ואיבר מהידועים לי בפרטות. אחר כך הודיתי לה' על משפחתי היקרה, על הילדים שחונן אותי בהם, הבנים והבנות, החתנים והכלות, הנכדים והנכדות, על בריאותם ועל חכמתם ועל כל החן והשמחה שהם מביאים לחיינו. הודיתי גם על בתי בת השבע עם הבעיה בכליות, וביקשתי שהיא תתרפא לגמרי. כל כך נכנסתי לתוך ההרגשים של ההודיה, נפעם ונרגש מחסדי השם עד שפשוט ירדו לי דמעות מרוב התרגשות. כשהאוטובוס עצר בתחנה בה עליי לרדת, הרגשתי שהנסיעה הייתה קצרה מדי ביחס לכל התודות שאני חייב לבורא יתברך. זה מה שהיה ערב לפני הביקורת אצל הרופא, בה קיבלנו את הבשורה הנפלאה על בריאותה השלמה של בתנו".

הרב ברוך רוזנבלום: "הקב"ה אוהב לתת למי שיודע לומר תודה"

באמצעות הודיה לה', יכול האדם למשוך לעצמו שפע רב מאוד, שמחת חיים ושחרור מפחדים ומדאגות. צפו במסר המחזק של הרב זמיר כהן:

תוכלו למצוא כאן תפילת הודיה, ומומלץ לשמור במועדפים שלכם.