"הכרתי את בעלי בגלל חצאית שלבשתי בטעות"

"השידוך שלי הוא סיפור השגחה מופלא", כך מתחילה בעלת המעשה את שיתופה האישי על דרך ההיכרות שלה עם בעלה, ומבקשת לפרסם את סיפורה בכדי לחזק אחרות בעניין הצניעות וכוחה האדיר לפעול ישועות. וכך היא מספרת: "למדתי בסמינר מאוד נחשב, הייתי די נהנית כשהיו מפנים לעברי את השאלה' איפה את לומדת?'. עם שמץ גאווה הייתי עונה את שמו של הסמינר, היה זה כמין אות כבוד.

כשהייתי לקראת תחילת הדרך של פרק השידוכים הוריי היו  די משוכנעים שהעניינים בשליטה, וברגע שרק נחליט שיוצאים לדרך, משם ועד לחופה הדרך קצרה. המציאות בפועל הייתה שונה לגמרי.

עוד שידוך נופל, ועוד הצעה נדחית, שוב פעם פגישה שלישית, ושוב לאחריה תשובה שלילית. שוב טלפון מהשדכן שהבשורות שלו היו הופכות את הבית שלנו פעם אחר פעם לתשעה באב. לא היה לנו שמץ של מושג למה זה קורה. ברוך השם לא היה חסר לי או להוריי מאומה. אנחנו משפחה טובה ויראת שמים, וגם מבחינה כלכלית הוריי די מסודרים.

באחד המקרים אחרי טלפון של שדכן מדכא שהודיע ביובש כי הצד השני הודיע שהם צריכים לחשוב על זה מחדש, שזה סוג של תשובה אלגנטית ל"שלום ולא להתראות", ידענו שאפשר לומר קדיש על ההצעה הזו. ושוב ירדה מן תחושה אפרורית על הבית. אמי החליטה שאסור לנו שוב לצנוח למצב רוח מדכא, והציעה לי לצאת לקניות כדי להתאוורר. החלטנו שנלך לקנות בגד לקראת החתונה של קרובת משפחה, פנינה שמה. האמת שמדובר בקרובת משפחה די רחוקה, אבל כשמחפשים סיבה למסיבה, אז גם החתונה של פנינה נחשבת לסיבה די טובה לקניות.

באחת החנויות ראיתי חצאית ממש יפה, אבל ארוכה מדי, לא בדיוק הסגנון שאני נוהגת ללבוש. התלבטתי עם אמא שלי, ולבסוף החלטנו שנקנה את החצאית הארוכה ואחר כך נקצר אותה מעט אצל התופרת.

קנינו את החצאית, שמתי בארון, והחצאית נשכחה לה אי שם בארון.

חלפו כמה ימים, והנה הגיע יום חתונתה של פנינה. תוך כדי שאני מתחילה להתארגן, פתאום נזכרתי ששכחתי לקצר את החצאית. כעת כבר לא היה זמן לזה. לבשתי אותה כמו שהיא, ותכננתי לקחת אותה לתופרת כבר בהזדמנות אחרת.

יומיים לאחר מכן הטלפון מצלצל, ועל הקו הייתה שדכנית עם הצעת שידוך, וכמו בכל שידוך החלו הבירורים. מאד מהר הגיעו גם הפגישות ו... ברוך השם נקבעה חתונה בשעה טובה ומוצלחת! מפגש ההיכרות הראשון בין שתי המשפחות, שסוגר באופן רשמי את קביעת החתונה היה בבית הוריי. הכול קרה כל כך מהר, עד שאפילו לא הספקתי כמעט להתארגן, ומצאתי את עצמי לובשת את אותה חצאית ארוכה שלבשתי בחתונה של פנינה.

המפגש עם משפחת החתן היה מקסים וזורם. תוך כדי הייתה סיטואציה בה אני, אמי ואמו של החתן היינו לבדנו, ואז אמו של החתן אמרה לנו בזו הלשון "הרבה זמן חיפשנו שידוך מתאים לבננו היקר, אך כמעט כל הצעה שקיבלנו נפסלה על הסף. תנאי הכרחי שהצבנו היה שכלתנו לעתיד תהיה כזו שאינה נוהגת ללבוש חצאיות קצרות. אנחנו גם נכחנו בחתונה של פנינה, וכשראיתי אותך הדבר הראשון שחשבתי לעצמי היה 'הנה בת ישראל כשרה מהסגנון שלנו'. מיד ביקשתי קצת פרטים על המשפחה, עשינו בירורים והרגשתי שזה זה', סיימה חמותי בהתרגשות.

גם אני וגם אמי לא ידענו כיצד להגיב, שהרי החצאית הייתה ארוכה רק בגלל ששכחתי לקצר אותה, גם לפני החתונה של פנינה וגם לפני המפגש הנוכחי.

מבחינתי, זה היה לראות בחוש את ההשגחה הפרטית על כך ששכחתי לקחת את החצאית לתופרת לפני שני אירועים אלה, וגם עצם זה שלבשתי במפגש הזה דווקא את החצאית הזו ולא בגד אחר מהארון או בגד חדש מהחנות.

על כל פנים באותה סיטואציה אמי ואני שתקנו, אבל בסתר ליבנו ידענו שהישועה הגדולה של שידוך מיוחד כזה שרק יכולתי לחלום עליו, הגיעה בזכות חצאית ארוכה שלבשתי רק בטעות...

מיותר לציין שלקראת החתונה קניתי מלתחה חדשה עם בגדים צנועים וראויים. אני מודה לה' על איך שהדברים התרחשו, ומרגישה כעת מהי צניעות אמתית וכמה ברכה היא מביאה לחיי".

הרב יגאל כהן: "בת ישראל שהולכת בצניעות היא חייל קומנדו של בורא עולם":

קראי גם:

להתחזק בצניעות, להתלבש אחרת – איך עושים את זה?! 5 טיפים שיעזרו לך

"ביום בהיר אחד השמש שזרחה הפכה לגוש שחור": סיפור על ישועה אדירה ברגע אחד בזכות...