נבחרת הבייסבול של בורא העולם

שמעתי את הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל עמק, שסיפר: פעם הגיע נער להתברך מפי הרבי מליובאוויטש (האדמו"ר מחב"ד).

כאשר הגיע תורו של הנער, שאל אותו הרב: "מה אתה שואף להיות כאשר תהיה גדול?".

ענה לו המתבגר: "כוכב בייסבול מצליח ומפורסם!".

שאל אותו הרב: "ומה אתה עושה כדי להיות כזה?".

ענה המתבגר: "אני הולך לראות ולעודד את הקבוצה שאני אוהד במשחקים שלהם, מביט במהלכים של נבחרת הכוכבים, ומשתדל ללמוד מהם".

"ומה קורה כשהם מפסידים?", התעניין הרב.

הנער הסביר כי אם לקראת סיום המשחק בטוח שהם יפסידו – אזי זמן-מה לפני סוף המשחק יוצאים כל האוהדים מהאצטדיון, כי המשחק כבר הוכרע והוא כבר לא מעניין, וכך תהיה להם פחות אכזבה, והם יבלו פחות זמן בפקקים בנסיעתם הביתה.

שאל הרב: "האם גם השחקנים יוצאים והולכים לפני סיום המשחק?".

המתבגר התפלא על השאלה והסביר: "לא, מה פתאום! הם נשארים עד השנייה האחרונה".

"למה? מה, הם לא רוצים שיהיו להם פחות פקקים...?".

"כבוד הרב", חייך הנער, "נבחרת השחקנים נשארת עד השנייה האחרונה. הם נלחמים כדי להציל מה שבכוחם. ייתכן שירוויחו עוד נקודה פה ושם וינסו להצליח במה שיצליחו, אפילו אם לבסוף הם לא ינצחו".

"ומה עלינו, כיהודים, ללמוד מכך?", שאל הרבי.

הנער שתק והאזין.

"עלינו לדעת שגם כאשר יהודי נמצא בניסיונות גדולים, כל אחד לפי מה שהוא וכוחותיו, עליו לדעת שאם הוא יתייאש מלהתאמץ – הוא לעולם לא יצליח, אלא מקסימום יהיה צופה מן הצד על אלו שהגיעו אל ההצלחה.

כדי להיות עבד ה' מוצלח, עלינו להילחם בכל הכוח, אפילו בדברים שבהם נראה לנו שלא נוכל להצליח, ושהיצר הרע כבר עשה בהם את רצונו. בכל זאת, נמצה כל טיפת כוח שיש בנו אפילו ברגע האחרון, גם אם רק נרוויח פה ושם, אבל לא נוותר בשום פנים ואופן ובשום מצב שבו נהיה! רק כך נזכה להיות מנבחרת הכוכבים של ה' יתברך!".

דברים טובים באים לאלה שמאמינים.

דברים טובים יותר באים לאלה שסבלנים,

 והדברים הכי טובים באים לאלה שאף פעם לא מוותרים!