הצעירה שנפגעה מיידוי אבנים משחזרת: "נכנסו לי מלא זכוכיות ודם לפה. נס שזה נגמר ככה"

בתקופה האחרונה חל זינוק במקרי יידוי האבנים של פלסטינים על רכבים ישראלים, בעיקר ביהודה בשומרון ובגוש עציון. כחלק מגל טרור גואה, שבא לידי ביטוי לא רק ביידוי אבנים, אלא גם בפיגועי ירי ובבקבוקי תבערה, שלושה כלי רכב נפגעו בשבוע שעבר מאבנים בגוש עציון, סמוך לכפר תקוע, אך הצליחו להמשיך בנסיעה ולהגיע למקום מבטחים ב"ה.

הילה לם, שעל רכבה נזרק בלוק בדרכה ליישוב אלעזר ביום חמישי שעבר, סיפרה בראיון ל-YNET על החוויה המטלטלת שעברה: "היה לי פחד נוראי, התקשרתי לאבא שלי וביקשתי שלא יעזוב אותי", אמרה. תושבי גוש עציון ותקוע שהפגינו נגד הסכנה - ספגו אבנים גם הם.

הילה סיפרה כי נסעה לביתה מתקוע לאלעזר, דרך שהיא עושה לעיתים קרובות, ביום חמישי שעבר סביבות השעה חצות. "פתאום אבן עפה לעברי, חדרה את השמשה הקדמית ופגעה לי במצח. בנס המשכתי לנסוע, תוך כדי התקשרתי לאבא שלי להגיד לו שאני בדרך הביתה. ירד לי מלא דם מהמצח, נכנסו לי מלא זכוכיות ודם לפה, כל הפרצוף שלי נהיה דם והצלחתי לנסוע עוד עשר דקות עד לאפרת. בינתיים ההורים שלי הזמינו את מד"א ואת כוחות הביטחון. הגעתי לאפרת וכל הצבא הגיע, מד"א פינה אותי לבית חולים ושם עשו לי תפרים".

אימה של הילה מספרת כי "היא לא ראתה כלום בכביש, ופתאום סלע התנפץ על הזכוכית. היא נבהלה והמשיכה בנהיגה עד לכניסה לאפרת, כשבמקביל התקשרה אלינו כדי שנצא לפגוש אותה. הזעקנו אמבולנס שפינה אותה לבית החולים. היא אמרה לי - 'הייתי יכולה למות'. לא הגיוני שילדה צעירה תחווה אירוע כזה בדרך הביתה, הלוואי שנוכל לנסוע בביטחון בארץ שלנו ולא לדאוג מכך שיזרקו עלינו אבנים".

הילה מבהירה בראיון שאותה "אבן" היא בעצם בלוק בנייה שמשקלה כ-4 ק"ג. "נס שככה זה נגמר. מה שחשבתי באותו רגע זה פחד אימים ופשוט לנסות להגיע למקום בטוח כמה שיותר מהר. היה לי פחד נוראי. דיברתי עם אבא שלי בטלפון ואמרתי לו שיהיה איתי על הקו ושלא יעזוב אותי, אמרתי תהילים תוך כדי. פשוט לא הגיוני שזה מה שאני אחווה כשאני גרה בארץ, ואני מפחדת לנסוע מיישוב ליישוב בתוך גוש עציון. אחותי גרה בתקוע עם ילד בן שנה וחצי ובהיריון, זה לא הגיוני שהיא תפחד לנסוע הביתה".

מיד אחרי הילה, הגיע גם רכבם של בני הזוג תם ומלאכי זמיר, שנפגעו באותו המקום.  "באמצע הדרך הבחנתי בדמות של נער בצד הדרך, שהיה עם חצי פנים מכוסות", סיפרה תם. "אפילו אמרתי למלאכי שייזהר כדי שלא ידרוס אותו בטעות - ואז קלטתי שהנער מניף את היד עם משהו, ופתאום חטפתי בום לרכב. החלון התנפץ עליי. ראיתי את הסלע שבריר שנייה קודם ולקחתי את הראש אחורה כדי שלא תפגע בי. צעקתי למלאכי לנסוע, פחדנו ונבהלנו מאוד".

"קרה לנו נס גדול", הוסיפה תם. "זה בקלות יכול היה להיגמר אחרת לגמרי. זה סלע ממש בגודל של חצי בלוק. היינו יכולים לסיים את הסיפור הזה אחרת, אנחנו בתחושת הודיה מאוד גדולה. מצד שני, יש פה דור שלא מפחד מכלום - הם יודעים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים ואף אחד לא מפסיק אותם. אבנים הורגות".