האם שאריות רקמה צריכות קבורה? למה סבא הפסיק לבוא אלי בחלום? והאם מותר להכין כובאנה חלבית?

1. אני עובדת במעבדה. כחלק מעבודת המעבדה אני מקבלת רקמת שומן ועור שמתקבלת מקליניקה שמבצעת ניתוחי הסרת שומן. למיטב ידיעתי, בקליניקה - הרקמה שמוציאים בניתוח, נזרקת. שאלתי היא האם אני חייבת לקבור שאריות של הרקמה אחרי שלקחתי את התאים הרצויים? האם החובה חלה עלי? או שזו אחריות של המעסיק (שאין לו עניין בקבורת הרקמה)?

רוב הפוסקים סבורים שאין חובת קבורה ברקמות. בכל מקרה החובה אינה עליך.

*  *  *

2. יש בעבודה אצלנו (מקום מעורב) מצנם. האם אני יכולה להשתמש בו? מכניסים פנימה רק לחם.

אם זה משמש רק ללחם מסתבר שאין לחשוש.

*  *  *

3. מה קדם למה? התורה הקדושה או תורת הקבלה?

תורת הקבלה היא אחד מהפירושים של התורה שבכתב, ואין זו תורה בפני עצמה.

ראה בהרחבה על תורת הקבלה כאן.

*  *  *

4. סבא שלי היה בא אלי לחלום במשך שנה וחצי מאז שהוא נפטר, לא כל יום היה בא, אבל לפחות פעם בשבועיים. עכשיו מיום כיפור של השנה זה הפסיק. הרב יודע למה זה ככה? והאם אפשר להחזיר את זה?

הגעה של נפטר לעולם הזה אינה לטובה עבורו. הנפטר אינו רוצה להגיע לכאן ומעדיף להיות בשמי מרומים. כנראה שביום כיפור קיבלת על עצמך קבלות טובות מאוד ובכך תיקנת את נשמת הסבא והוא הגיע למקומו בעולם האמת.

תני צדקה כעת לעילוי נשמתו, ותשמחי שעזרת לו להגיע אל מקום מנוחתו.

*  *  *

5. אם אחרי ביאת משיח כולם יעשו טוב ולא יחטאו, האם עדיין יהיה צורך בביתי משפט, ובתחום המשפט הישראלי?

כאשר נזכה מהרה לביאת משיח צדקינו, יתבטלו כל בתי המשפט שאינם על פי דין תורה. משיח צדקינו יקים את הסנהדרין ובתי דינים על פי התורה בכל עיר ועיר ולכל שבט ושבט.

*  *  *

6. למה אסור להכין כובאנה (מאכל תימני) חלבית?

על פי ההלכה אסור ללוש עיסה עם חלב שמא יבוא לאכלה עם בשר, אלא אם כן היה דבר מועט או ששינה צורת הלחם שתהא ניכרת שלא יבוא לאכלה עם בשר (שלחן ערוך יורה דעה סימן צ"ז סעיף א').

אמנם כובאנה, אשר יש שרגילים למשוח עליה חמאה אחרי לישתה, וכן מוסיפים חמאה תוך כדי בישולה כפעם בפעם כדי שתימס, יש להתיר משלושה טעמים: א. מפני שאין עושים הרבה כובאנה, אלא כמות מועטת לצורך יום השבת. ב. מפני שנודף מאוד ריח החמאה שבתוכה, וכמבואר ההיתר בכגון זה בכף החיים (ס"ק יב) לגבי מנהג עיר ויניציא"ה בגלוסקאות שלשים בחמאה ומוכרים בחנות, שהרי ניכר בהם ונרגש בהם ריח וטעם החמאה. וכן בבן איש חי (שנה שנייה פרשת שלח סעיף י"ז). ג. שניכר הדבר לאוכלים מן הכלי המיוחד של הכובאנה שהוא של חלב, לפי שהיא נאכלת בעודה חמה דווקא ואין מגישים אותה אלא בכלי. וכל אחד משלושה טעמים אלו מספיק להתיר בפני עצמו (שלחן ערוך המקוצר חלק ד' סימן קל"ו הערה נ"ח).

*  *  *

7. מישהו הלבין את פני ברבים בצורה נוראית, כשברור שזה היה לחינם ומתוך שנאה (כנראה כי אני דתי). מחלתי לו אחר כך, וביקשתי לאמי רפואה שלמה. אשמח לדעת, א. מה המקור לזה שמי שמוחל יכול לבקש בקשה מה'? ב. האם בוודאות הבקשה תתגשם בע''ה? ג. האם לפוגע יש עונש? או שבגלל שאני מחלתי לו הוא יהיה פטור מעונש?

א. כנראה על פי מה שאמרו במסכת ראש השנה (דף יז עמוד א'), כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר (מיכה ז', י"ח) "נושא עוון ועובר על פשע", למי נושא עוון? למי שעובר על פשע. ופירש רש"י: המעביר על מידותיו, שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מידותיו והולך לו. מעבירין לו על כל פשעיו, אין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת. ע"כ. ומאחר שמידת הדין לא מדקדקת אחריו, זוהי עת רצון שתפילותיו יתקבלו.

ב. אין וודאות, אלא זוהי עת רצון וכנ"ל, ובעז"ה תהיה רפואה שלמה לאמך שתחיה.

ג. לא נפטר מעונש לגמרי, כי כבר כתב בספר פלא יועץ (מערכת תשובה ד"ה ואם היא) שאף אם הנחבל ימחל מעצמו ויעביר על מידותיו, וכמנהג העולם שאומרים בכל לילה הריני מוחל וסולח וכו'. אין זה מספיק, כי אמנם מועיל הרבה, אבל על כל פנים חיוב מוטל עליו של החובל לרצות את חברו. ע"ש.

וטעם הדבר - כמו שכתב מוהר"ר משה מאט זצ"ל (תלמיד המהרש"ל) בספר מטה משה (סימן תתמ"ח) בשם מורינו הרב רבי יעקב בן חביב זצ"ל שהעולב צריך ללכת בעצמו לפייס את העלוב, וזאת הבושה והביזיון הם לכפר עליו מאשר חטא לחברו, אפילו לא הקניטו אלא בדברים. ע"ש. 

וכ"כ בספר מועדים וזמנים חלק א' (סימן נד ד"ה אמנם כשנתבונן) שאם חטא או ציער לחברו, לא מספיק במה שאינו מקפיד עוד עליו ומוחל לו, אלא צריך לבזות עצמו לבוא ולבקש מחילה, דבמה שמכניע ומבייש עצמו לבקש מחילה, זה עצמו חלק מכפרתו שמעכב. ושכן שמע שהכריע הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל. ע"ש.

וראה עוד כאן.

*  *  *

8. הרבה פעמים קורה שאנשים מקיימים מצוות שמובטח עליהן שכר וקורה להם ההפך, לדוגמא אדם שמכבד את הוריו ולא זוכה לאריכות ימים, או אדם שמעשר כספים ואפילו נותן חומש, והמצב הכלכלי שלו לא משתפר. אלו רק דוגמאות קטנות ממקרים רבים. לרוב התשובות שאני מקבל הוא שהמצב של האדם היה אמור להיות גרוע יותר בלי קיום המצווה, או שהדורות הבאים יקבלו שכר, לדוגמא מי שמעשר ככל הנראה היה אמור להיות עני, ובזכות המצווה המצב נשאר אותו מצב, או שתבוא עשירות לצאצאיו. תשובות אלו קצת תמוהות כי אז גם אותם נוכלים שמוכרים כל מיני קמעות בסכומים עצומים ומבטיחים שיתן להם עשירות, רפואה וכדומה, יכולים לטעון שללא הקמע המצב יהיה גרוע יותר, ובזכות הקמע המצב נשאר אותו מצב או שזה יעזור לצאצאים. אז האם בכלל התשובות האלו נכונות?

ראה לגבי מעשר כספים כאן.

וחלק מההסברים שם שייכים גם לגבי מצוות אחרות.

*  *  *

9. האם מותר להוסיף מים לתבשיל הנמצא בסיר על פלטה בשבת? האם יש הבדל בין מים חמים וקרים או בסוג התבשיל?

אין שום היתר להוסיף מים קרים לסיר אף לאחר שמורידים מהפלטה.

מים חמים שנמצא במיחם מותר לערות ישיר לסיר לבני אשכנז. לבני ספרד יש לקחת במצקת שמכניסים בתוך המיחם למשך כמה שניות ואז להכניס לתוך הסיר של החמין ולא לערות מלמעלה.

(צילום: shutterstock)

*  *  *

10. כפי שידוע לי לפי הרמב"ם, עשיית ספורט היא גם מצווה, כיוון שבכך מתחזקים את הגוף ושומרים עליו. השאלה היא, האם ניתן לבטל לימוד תורה בשביל לעשות ספורט?

ככל שיש צורך לבריאות הגוף והנפש - אין איסור בדבר.