לא תאמינו מה הציל פעוט בן שנתיים מסכנת חנק

שיתוף אישי התפרסם בגיליון 'השגחה פרטית', על מקרה בו ניצל פעוט מסכנת חנק, וכך סיפר המפרסם: "יש לי אחיין מתוק בן שנתיים, שאבא שלו התחיל ללמד אותו לומר ברכות. הברכה הראשונה שלימד אחי את בנו לומר היא 'שהכול נהיה בדברו'. הפעוט שיתף פעולה יפה. הוא למד לומר את כל הברכה, והפנים שבכל פעם לפני שאוכלים או שותים - מברכים.

ערב אחד, האם משכיבה את בנה לישון, ויוצאת מהחדר לעיסוקים שונים. פתאום היא שומעת את הילד מברך "שהכול נהיה בדברו", וזה היה לה מוזר, הרי היא השכיבה לישון כבר את הילד.

היא הלכה אחר מקור הקול, ומצאה את הפעוט עומד במטבח, כשבידו כוס של כדורי אקמול! מיד היא לקחה ממנו את הכדורים, והצילה אותו מהסכנה.

אצלם בבית האקמול מונח תמיד בארון גבוה הנעול בסוגר בטיחות, אבל כל זה לא עזר כדי לשמור על הילד. רק הברכה, ברכת 'שהכול', שהקב"ה עשה עושה ויעשה לכל המעשים, היא שהזעיקה את האם והצילה את הילד".

אבל למה צריך לברך כל כך הרבה?

למה על כל דבר כמעט צריך לברך? לפני שאוכלים ושותים, כשמריחים ריח טוב, כששומעים ברק או רעם, כשרואים מלך מדינה, אחרי שיוצאים מהשירותים, כשעוברים במקום שהיה לנו בו נס, ואפילו שהולכים לגן החיות ורואים פיל או קוף – מברכים. זה באמת הכרחי לברך כל כך הרבה פעמים במהלך היום?

הרב ירון אשכנזי מסביר "המידה הגרועה ביותר שיש לאדם זו כפיות טובה. מטבענו אנו אנשים כפויי טובה, ולא רוצים להכיר בטובת החבר כדי לא להרגיש חייבים. כפיות טובה היא מידה שפוגעת בראש ובראשונה באדם עצמו שאינו מכיר טובה וחושב שכולם חייבים לו, וכל מה שמקבל הוא מובן מאליו עבורו. כאשר אדם מלמד את עצמו להכיר טובה על כל דבר שהוא מקבל - חייו מלאים בהפתעות טובות ובשמחות.

התורה כל הזמן דורשת מהאדם להכיר בטובת החבר ובטובתו של הקב"ה, כדי לתקן את האדם ממידה גרועה זו של כפיות טובה, לטובת האדם עצמו ולטובת הסביבה שלו, לכן כתוב "כל הכופר בטובתו של חברו כאילו כופר בטובתו של בורא עולם"".

על ידי הברכות שאנו מברכים במהלך היממה אנו לומדים להעריך את כל המתנות שניתנו לנו, לומדים להתבונן ולא לקחת שום דבר מאליו. אומרים תודה על פרוסת הלחם עם השוקולד, על כוס הקפה, על זה שיש לנו אפשרות ללכת לשירותים והכול מתקתק כמו שצריך, על הריח הנפלא של הרוזמרין. כשעוצרים לרגע ואומרים 'תודה', הנפש שלנו מתרגלת להעריך. וכשמעריכים את מה שיש לנו – נהנים יותר מהחיים עצמם.

העצירה הרגעית של אמירת התודה בברכה - כשמתכוונים מהלב ואומרים באמת תודה לה', ולא בצורה רובוטית וטכנית – מוציאה מן האדם את המידה של כפיות הטובה, ובמקומה מטביעה טבע של הכרת הטוב. וכל זה הוא גם חלק מזיכוך מידות האדם ועבודת התיקון שלו.

מלבד סיבות אלו, חז"ל תיקנו את "ברכות הנהנין" על הנאה שיש לאדם, כמו שנאמר בגמרא "אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה" (מסכת ברכות, דף לה, עמ' א). הברכה מבטאת את הכרתנו בכך שכל הבריאה כולה שייכת לה', כפי שאמר דוד המלך "לה' הארץ ומלואה" (תהילים כד).
ישנו פסוק בתהלים האומר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (פרק קטו), וחז"ל מסבירים שלפני הברכה הכול שייך לה', ולאחר הברכה ניתנת לאדם רשות ליהנות מן העולם הזה. עד כדי כך שחז"ל אמרו על מי שאינו מברך שהוא גזלן, "כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל" (מסכת ברכות, דף לה, עמ' ב).

כמו כן, כל ברכה היא דיבור ישיר עם הקב"ה, והיא יוצרת עוד נקודת מפגש של חיבור בינינו לבינו. הברכות יוצרות קשר, קירבה עם בורא עולם.

מעלה נוספת שמקבלים באמירת ברכות היא יכולת איפוק שמתפתחת בנפש האדם. כשאדם יודע שלפני שהוא אוכל או שותה, הוא צריך לומר ברכה ולא להתנפל ישר על האוכל, האישיות שלו מקבלת טבע של שליטה באינסטינקטים.

ואם נגלוש לרגע למימד הקבלי, חכמי תורת הסוד מסבירים כי לעיתים ישנה נשמה שלצורך תיקונה מתגלגלת בתוך החי או הצומח. כאשר יהודי מברך לפני האכילה הוא מתקן את החלק הרוחני שקיים באותו מאכל, ועוזר לה להגיע אל שלמות תיקונה.

הרב שי עמר מסביר עד כמה גדולה חשיבות לימוד הלכות ברכות. צפו:

הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת מבארת את כל נושא הברכות השונות והרבות ביהדות - חשיבותן, משמעותן ומה הן נותנות ומעניקות לאדם:

עוד בנושא זה:

10 עובדות על כוחה העצום של הברכה

הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ברכות הנהנין - ברכה ראשונה

ברכה אחרונה: 10 הלכות חשובות שאולי לא ידעתם