כך ננצח את האומיקרון ששוטף את העולם: הרבנית ימימה מזרחי מגלה את הסוד

העולם חולה מאד. אנחנו לא רק חולים באומיקרון, אנחנו גם חולים, כחברה, בכל מיני נגעים. פרשתנו, 'בשלח', קוראת לזה 'כָּל הַמַּחֲלָה'; כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ.^[1]

אם תחשבו רגע, זה ביטוי מבלבל: או שאומרים 'כל המחלות', או שאומרים 'המחלה'. מה זה כָּל הַמַּחֲלָה?

'כָּל הַמַּחֲלָה' זה גיליון מחלה שכולל בתוכו הרבה רכיבים, כמו שקרה במצריים. גיליון המחלה הזה יכלול ייאוש, יכלול מכה שרודפת מכה אחרת, התמודדות חדשה רגע אחרי שהיינו בטוחים שהתגברנו והכל עבר. גיליון המחלה יכלול את הדאגה. גיליון המחלה יכלול את קושי הלב הלא מוסבר של המנהיגים: כמו במצריים, רואים מול עיניהם מכה ולא עושים שום דבר. גיליון המחלה יכלול את הבידוד שנגזר על בני ישראל, כמו במכות מצרים. הבידוד ההוא (כמו הבידוד היום) היה לטובתם, נכון, אבל הבדילו אותם מכולם ובוודאי היו לזה מחירים נפשיים. גיליון המחלה שנקרא כָּל הַמַּחֲלָה כולל את הפחד, כשהחיים מתערערים עד היסוד.

את זה, אומר ריבונו של עולם, את כָּל הַמַּחֲלָה, כשאתם רואים גיליון מחלה ענק, שכולל נזקים כלכליים, נפשיים ובריאותיים, שלא נדע, את זה לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ.

ואם זה בכל זאת בא עליכם?

אז תדעו לכם שתהיה לכם יכולת לרפא את העולם. זה לא כמו במצרים, שם גיליון המחלה היה גזרה משמים והמכות היו באות כך או כך, ללא קשר למעשיו של פרעה. לכם, כשאתם רואים את התופעה הזאת, יש יכולת לרפא עולם חולה.

איך?

בואו נשמע מה אומרים לנו חז"ל: והנה נודע שהקריאה בפרשת בשלח מעוררת את הזמן, ובקריאת פרשת בשלח מתעורר רפואות לישראל, על כן בשבוע זה אוכלים פירות, כי מספר "חמשה עשר בשבט" בגימטרייה עולה: "שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ".^[2]

זה חדש. אף פעם לא חשבנו שיש קשר בין אכילת פרי לבין רפואת העולם כולו.

כל הזמן אומרים שלדתיים לא אכפת מהסביבה ומהקיימות. אומרים עליהם ש-200,000 כלים חד פעמיים גוברים על הדאגה שלהם לעולם. והרבי מרוז'ין מאיר: אין בעולם דת, אין, אין, שלפני כל ביס שהיא מכניסה לפה היא דואגת לרפואת העולם כולו. הרי בכל פרי שאנחנו מכניסים לפה, מכריחים אותנו – רק את היהודים! - להזכיר את העולם! להגיד מֶלֶךְ הָעוֹלָם.^[3] ולהזכיר ברכות ספצפיות - בּוֹרֵא את הפְּרִי הזה והזה, מוֹצִיא את הלֶחֶם הזה והזה.

הרי למה מברכים, שואל הרבי מוולוז'ין. את כבר מחזיקה את הפרי ביד. אז על מה בדיוק את מתפללת?

והוא עונה: על העולם. את מתפללת שכל הבריאה תמשיך להיות בריאה. וכשם שאני מחזיקה את התפוח הזה, נברך בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, שיתברך כל הפרי.^[4] כך, במקום להכחיד את הזן בעצם האכילה שלנו, אנחנו באמת מברכים אותו שיפרה ויתברך.

רבי נחמן אומר: כל הרפואה מגיעה מהעשבים ומהצמיחה.^[5] ורק היהדות, מכל העולם, דואגת בכל ברכה לרפא את העולם. וכשזן האומיקרון רודף את זן הדלתא, אנחנו נשארים הזן הנדיר הזה, שמברך בסוף האוכל הַזָּן אֶת הָעוֹלָם - כֻּלּוֹ!^[6] ה'כל' הזה הוא הריפוי של כָּל הַמַּחֲלָה.

כך, ה' לא שם אותנו בקושי הזה והלך. הוא נתן לנו את היכולת לרפא עולם חולה באמצעות הברכה. בכל ברכה אנחנו מרפאים את העולם מגיליון המחלה הנורא שנקרא כָּל הַמַּחֲלָה.

דווקא בימים האלה שהופכים אותנו מסוגרים בעצמנו, היהדות מחזירה אותנו למבט הקוסמי, החברתי. אין אנשים כאלה ואין דתיוּת כזו בכל העולם כולו.

אז בכל פעם שאנחנו מברכות, אנחנו צריכות לכוון במילים בּוֹרֵא מִינֵי על הבריאוּת של העולם כולו. תברכו ותברכו ותברכו ותמלאו את העולם במלאכים. 'אמן' בגימטרייה - מלאך. כל אמן מביא לעולם מלאך מרפא, מלאך שפוקד בישועות.

ובקרוב ט"ו בשבט, חג האילנות. הִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ,^[7] אומר אברהם למלאכים. כי שלושה מלאכים באים:

אחד - לרפא את אברהם.

אחד - לבשר לשרה שהיא תלד.

ואחד - כדי להפוך את המצב מרע לטוב. להפוך את סדום.

המלאכים האלה מגיעים לשולחן שלנו בשבת המתקרבת ובט"ו בשבט הבא עלינו לטובה. מלאכי בשורה, מלאכי ריפוי, מלאכי תיקון. ויהי רצון שיהיה לכולנו עולם בריא ושמח ומלא ברכה.

מקורות ומראי מקום:

[1] שמות ט"ו, כו

[2] מובא ב"שפתי המהר"ש".

[3] ברכות הנהנין, מתוך סידור התפילה.

[4] הרב חיים מוולוז'ין, "נפש החיים".

[5] רבי נחמן מברסלב, "ליקוטי מוהרן" ב, ה' ומובא גם ברבי נתן שטרנהרץ, "ליקוטי הלכות", הלכות ברכת הפירות.

[6] ברכת המזון, מתוך סידור התפילה.

[7] בראשית י"ח, ד.