אז מאיפה מגיעים כל רגשות האשמה האלה?

רגשות אשמה, לעיתים קרובות, גורמים לנו לא פעם להסחת דעת מהתפקיד האמיתי שלנו. במקרה של כשלון, הדבר הנכון הינו לבחון את הכשלון, להבין את הטעות, וללמוד כיצד לא להיכשל שוב. לעומת זאת, אם אנו מתמקדים ברגשות אשמה – נקודת המוצא שלנו הינה: "אנחנו אנשים שליליים שלא יכולים להצליח". בכך, למעשה, כבר סיפקנו לעצמנו "הסבר" לכישלון, כך שאנו לא נמשיך לחפש אחר הגורם האמיתי לאותו כשלון. אם לא נזהה את הגורם הזה – הכשלון הבא הינו ענין של זמן, וכך נצבור עוד ועוד רגשות אשמה, וחוזר חלילה.

ניקח לדוגמה אדם שהשקיע את כל רכושו במניות, אותן נמנע מלמכור גם כאשר התברר לו שהן במגמת התרסקות. הדבר הנכון בנקודת הזמן הנוכחית הינו לברר מה הגורם העמוק שגרם לאותו אדם לפעול בצורה לא הגיונית, או לא לראות את הסימנים המקדימים שכולם מלבדו הצליחו לראות. אבל אם במקום זאת, אותו אדם יגיע למסקנה שהוא פשוט סוחר גרוע – הרי שהוא לא יחפש את הגורם העמוק לכישלון, ולכן, סביר להניח שהוא ייכשל שוב!

אם אותו אדם היה מוותר על רגשות האשמה, ובמקום זאת יוצא למסע חקר פנימי – בהחלט יתכן שהוא היה יכול לגלות את הסיבה לכישלון שלו. יתכן שהוא היה מגלה שהוא מפחד להכיר בטעות, ולכן לקח זמן רב מדי עד שהוא היה מוכן להודות בכך שהבחירה שלו במניה מסוימת היתה שגויה, אולי פחד שמא אם הטעות תיחשף אנשים יזלזלו בו – ואם זה יהיה אז הוא מרגיש שמול אירוע כזה הוא כבר לא יכול להתמודד. יתכן, כמו כן, שהוא מאמין ביכולתו להתעשר בלי כל מאמץ, ולכן הוא התקשה להשלים עם פרידה מחלום "מגע הקסם".

כך או כך, אם אותו אדם יזהה את הסיבה לכישלון – הוא יוכל לפעול כדי למנוע את הכשלון הבא! אולם כל עוד הוא ימשיך להתבוסס ברגשות אשמה – הוא אינו מתקדם לשום מקום, והכשלון הבא אינו אלא ענין של זמן.

כמובן, גם אם אותו אדם יזהה את השורש העמוק שהוביל לכישלון הנוכחי, הוא יצטרך להתחרט עליו. אולם החרטה הזו לא תהיה ממקום של אשמה, ממקום של חוסר אונים, אלא בדיוק להיפך: ממקום של תקווה ואמונה ביכולת לשנות מכאן ולהבא.

כלומר: החרטה כשלעצמה – חיובית בהחלט! הבעיה היא שאנחנו לא תמיד מתחרטים על הדבר הנכון, ולכן החרטה שלנו אינה יעילה. אם הכשלון נבע משורש מסוים, ואנו מתחרטים על ההשלכות שהיו לאותה בעיה שורשית במקום להתחרט על הגורם העמוק שהוביל לכישלון – החרטה הזו לא תוביל אותנו לשום מקום, משום שלא טיפלנו בבעיה מהשורש. אבל אם נזהה את השורש, נתקן אותו, ונאמין ביכולתנו להצליח מכאן ולהבא – רבים הסיכויים שאנו אכן נעשה זאת בהצלחה רבה!