המשבר של נועה ירון: "לא מצליחה להרים את עצמי, נגמר לי הכוח"

נראה שהתקופה האחרונה משפיעה על כולנו. תחושות של חוסר וודאות ובלבול צצים גם אצל החזקים ביותר, ונראה שהימים האחרונים הצליחו לערער גם את נועה ירון. בפוסט כנה, חושפת נועה בפני עוקביה את רגשותיה בתקופה האחרונה: "החיים של כולנו רכבת הרים בשנתיים האחרונות. גם שלי. ואני חייבת להגיד שעד עכשיו, עם כל המשברים, הרגשתי שאני מנצחת. שאני שומרת על תודעה גבוהה ועל אמונה יוקדת. שאני לא מתבלבלת משום קריסה. שאני יודעת שהכול משתבש לטובה", היא כותבת. "אבל הפעם, לא יודעת למה, אני לא מצליחה להרים את עצמי, כאילו נגמר לי כבר הכוח. כאילו לא נותרה בי טיפה של אלסטיות מחשבתית. אין לי שום כוח ושום חשק להמציא את עצמי שוב מחדש. די, למי יש כוח? רוצה שקט. רוצה יומן שכל מה שנקבע בו מתקיים, רוצה מציאות עם וודאות ולו קטנה".

נועה ממשיכה וכותבת כי "אחרי יומיים בחיקו של הייאוש, התחיל להרגיש לי כבר מסוכן. הרמתי עיניים לשמיים. תעזור. וכמו תמיד בסוף כל הסופים, אני חוזרת אל הספרים הקדושים ומחפשת נחמה ומרגוע לנפש". לסיום, נועה הזמינה את הנשים שעוקבות אחריה לשיעור בזום על ליקוטי מוהר"ן על מנת שיוכלו להתחזק יחדיו.

הפוסט של ירון זכה לכמה מאות לייקים ומילים מחזקות. "הלוואי שבע"ה תצלחי את התקופה המאתגרת ותצאי מחוזקת כי אין ראויה ממך", כתבה אחת העוקבות. "אין עליך נועה. עברת כל כך הרבה. צפת מעל המים, הרמת את הראש בשיא צונמי. תהיי חזקה. ה' אוהב אותך אהבה אין סופית. את מיוחדת ואהובה שולחת לך חיבוק חזק", הוסיפה עוקבת אחרת.

זו אינה הפעם הראשונה שנועה משתפת את תחושותיה בתקופה האחרונה. כמה ימים קודם לכן, היא כתבה: "גם אתם מרגישים בימים האחרונים שאתם לא מבינים כלום? שאין שום דבר יציב בעולם, גם לא אתם? כשהחושך מכסה הכול, ונדמה שזהו, נגמר, בחיים לא יקרה יותר שום דבר טוב? מה אז? מה עושים? עוצמים עיניים, ונזכרים בימים שבהם היה לי ברור לאן הולכים. נזכרים ברגעים שבהם הייתה לי בהירות והיה לי כוח לעשות. נזכרים שלא תמיד הייתי מבולבלת. שיש לי מצפן פנימי, או לפיד פנימי של אור, גם בשיא החושך. ואז, הולכים אחרי האור והבטחון ההוא, כמו שעיוור הולך אחרי המקל שלו למרות שהמקל לא רואה כלום. למרות החושך. עד שינוסו הצללים. עד שיעלה השחר. עד שיתברר לנו מה הצעד הבא. רק לא להתייאש ולא לשקוע בתוך החושך!", כתבה לסיכום.