איך שומרים על המשקל?

אני בת 38, לאחר תהליך ארוך של ירידה במשקל. אני מרגישה שקשה לי לשמור על המשקל החדש. מהם הכללים החשובים כדי לשמור על המשקל?

ראשית, אדגיש שעניין ירידה במשקל אינו רק התזונה, כי אם גם לחשוב נכון ולשנות הרגלי חשיבה.

מספר הרגלים חשובים להלן:

1. לאכול בצלחות אישיות וקטנות - לשים את כל כמות הארוחה בצלחת אחת, ולאכול רק את מה שיש באותה צלחת כארוחה, מבלי להוסיף שוב בסיום.

2. לא לעורר פיתויים מיוחדים בבית, כגון עוגות ועוגיות.

3. להקפיד על ארוחות מסודרות - דבר זה שומר על איזון רמת הסוכר בדם, ומונע תחושות רעב מציקות בין הארוחות.

4. להכין את האוכל מראש לכולם. לא להגיע למצב שנגיע הביתה רעבים והאכל עדיין לא מוכן. לדאוג שתמיד יהיה סלט חתוך במקרר. כאשר נהיה רעבים - תמיד נוכל להתחיל לאכול סלט עד שהאוכל יהיה מוכן, וזה ימנע אכילה בחטף של מוצרי מזון אחרים.

לפני שמתחילים לאכול - תמיד לחשוב, לשאול "האם אני רעבה?", "האם זו שעת הארוחה?", "האם אני הולכת לאכול את הדבר הנכון?". (ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)

* * *

בתי בת ה-12 מתלוננת על חרדות, מרבה לבהות ולבכות, ומפחדת כל העת שיקרה לי משהו ח"ו. היא אינה מוכנה להגיע לטיפול. האם ישנה דרך לעזור לה?

הנחת העבודה הטיפולית גורסת כי כל דבר הינו תוצאה של תהליך שקדם לו. לפיכך בעיות המתעוררות אצל הילדים הינן איתות עבורנו לתור אחר השורש, במקרה הזה ההורים, ולאתר דרכם ובאמצעותם את הבעיה העמוקה יותר, שהסימפטומים שלה באים לידי ביטוי בתגובותיה הרגשיות של ילדתך.

חרדה בקרב ילדים מורה על הדינמיקה הביתית אותה חווה ילדתך.

יתכן שהיא חיה תחת מציאות בה הכל צריך להתנהל באופן מושלם, או תחת שליטה ובקרה. יתכן שהיא ערה לקושי שלך להכיל את המציאות כשהיא מתהפכת על פיה.

לעיתים מספיקה החרדה שלך ממצבה בכדי להראות לה שאינך מסוגלת להתמודד עם מצבה הרגשי החדש. היא מוכיחה לעצמה באופן תת הכרתי שהעוגן האמהי שלה לא חזק דיו, וזה מגביר בה שוב את החרדה.

על מנת לבנות ילדים בעלי חוסן ויציבות נפשית, חשוב שיהיו לנו, כהורים, כלים להכיל את המציאות סביבנו. זה בהחלט דורש עבודה פנימית של שחרור השליטה ועבודה אמונית.

אבל זו השקעה משתלמת לטווח הארוך.

אי הסכמתה לשתף פעולה היא מתנה המסייעת לך לטפל בבעיה מהשורש שלה, ולהשיג תוצאות תמידיות ואמיתיות, שכן שינוי דפוסי חשיבה והתנהלות שלך ישנו את הדינאמיקה הביתית, ויאפשרו לה לחיות במקום רגוע ושליו הרבה יותר.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)