תעלומה: מי ניסה להבריח נמלים לסין במזוזות?

בתחילת החודש הבחינו עובדי המכס בנתב"ג במשהו מוזר במשלוח מזוזות לסין. בתוך בתי המזוזות הם לא מצאו יריעות קלף, אלא נמלים.

המשרד להגנת הסביבה מבצע הכשרות לעובדי המכס ורשות המיסים כדי שיזהו מינים פולשים והברחות, כך שהנורות האדומות נדלקו מיד. העובדים עצרו את החבילה, ויצרו קשר עם המשרד. המזוזות נראו רגילות לגמרי, אבל בתוכן התגלה תא סודי ובו נמצאו מבחנות עם מלכות נמלים. בכל מזוזה הוחדרה מבחנה ובה מלכה. בסך הכל היו כ־16 מלכות.

במשרד להגנת הסביבה שלחו את המזוזות למעבדה במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב, שם מצא ד"ר ארמין יונסקו, כי מדובר במין ייחודי של נמלת הקציר החולי, שנמצאת רק בנגב בישראל. עד כה לא הצליחו לגדל נמלה כזאת במעבדה, וקיים חשש שהנמלה תהווה מין פולש בסין. איש לא יודע מה יכולה להיות הסיבה להברחה הזאת והנושא נמצא בחקירה של רשות המיסים.

ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, נסעה ביום חמישי האחרון לנגב כדי לשחרר את הנמלה באזור באר שבע, שם מקורה. "כל הסיפור הזה הוא יוצא דופן", אמרה ד"ר זגרון. "אנחנו בדרך כלל עושים שיתופי פעולה עם המכס לגבי מזיקים שנכנסים לארץ. במקרה הזה, מדובר היה בכיוון ההפוך. כשפנו אלינו חשבנו שפשוט נכנסו כמה נמלים למשלוח. כשקיבלנו את המזוזות לא מצאנו את הנמלים. חשבנו שזו טעות. אבל זו הברחה ממש מתוכננת".

ניסיון ההברחה הצליח לבלבל את המומחים, שלא הצליחו לברר מה עומד מהאחורי ההברחה. "מדובר בנמלה שנמצאת בנגב ומאוד נפוצה. לא ברור למה שמישהו יטרח כל כך להבריח מלכות של נמלת הקציר. הודיעו לרשויות בסין כדי לבדוק מי רוצה מלכות כאלה ומה הוא מתכוון לעשות איתם. אין משהו מיוחד בנמלים האלה מלבד העובדה שהן מאוד מקומיות וניתן למצוא אותן בנגב. אולי במקומות מסוימים באפריקה אבל לא בסין. כל הסיפור מאוד מסתורי. כיוון שהן היו בחיים, ולא נותר בהן שימוש כראיות, יצאנו ושחררנו אותן בנגב, במקום הטבעי שלהן", אמרה ד"ר זגרון.

עדיין לא ברור מי ניסה להבריח את הנמלים ומאיזו סיבה. מרשות המיסים נמסר כי "מתוקף חובת סודיות הקבועה בדיני המס לא ניתן למסור את הפרטים".