"הכולל הוא כיפת הברזל הרוחנית שלנו": החומוסייה שמחזיקה את לומדי התורה

"סך הכול נכנסתי לחומוסייה ברעננה לאכול משהו", כתב הרב אהרון אגל טל בחשבון הטוויטר שלו בשבוע שעבר. "תיכנס!" מצווה בעלת הבית ופותחת דלת לחדר גדול מאחור שבו יושבים אברכים ולומדים תורה. "אנחנו שותפים", היא מספרת. נדהמתי – שחומוסייה תחזיק לומדי תורה? כולל שכירות ברעננה! לך תבין יהודים... לכו! החומוס מעולה!"

פול האוס – ברוחניות ובגשמיות

אורית לוי-הולנדר היא בעלת חומוסייה קטנה וכשרה למהדרין בשם 'פולהאוס' ברעננה. "החומוסייה שלנו אומנם קטנה", מספרת אורית בשיחה ל'עולם קטן', "בסך הכול ארבעים מ"ר, אבל יש בה חדר פנימי, שבו שוכן כולל אברכים היושבים ושוקדים על תלמודם במשך כל היום. יש לנו הזכות הגדולה לתמוך בכולל ובלומדיו: אנחנו משתתפים בהוצאות השכירות ומסייעים להם בכל מה שצריך. אנחנו לא מסרבים לשום בקשה של הלומדים והרבנים".

את לא אישה דתית. מה מביא אותך לתמוך בכולל חרדי?

"אנחנו מאמינים בזה", היא אומרת. "אני באה מבית מסורתי. הוריי עליהם השלום ניצולי שואה. אבי היה כוהן ואנחנו בעלי אמונה גדולה. הדו-קיום הקיים בין דתיים לחילוניים ברעננה הוא יקר וחשוב לנו מאוד". אורית מככבת בקמפיין שמריצה כעת הרבנות ברעננה, קמפיין המעודד את העסקים המקומיים לבחור בתעודת הכשרות של הרבנות המקומית.

למה זה חשוב לך? האם את, כבעלת מסעדה כשרה, מתנגדת למתווה שמוביל השר מתן כהנא?

"אני לא נגד. אני תמיד בעד", היא מבהירה. "אני בעד הרבנות רעננה. לדעתי, מי שחי ברעננה צריך להיות מחובר לרבנות המקומית, גם אם זה יקר קצת יותר. במשך שנים אנחנו עובדים עם ההשגחה שלהם והם עושים עבודה מצוינת. עבור איכות שווה לשלם קצת יותר". היא מספרת שאת החשיבות הגדולה של הכשרות היא למדה מאביה עליו השלום. "אבי ז"ל היה חולה באלצהיימר בשנותיו האחרונות. כמה פעמים בשבוע הייתי לוקחת אותו עם המטפלת הסיעודית שלו לטייל ולאכול במסעדה. הוא מעולם לא הסכים אפילו לשבת במסעדה לפני שראה את תעודת הכשרות. כך נהג עד יומו האחרון".

כן, אביה של אורית לא היה צלול לגמרי באחרית ימיו בעקבות מחלתו, אבל לבדוק את תעודת הכשרות הוא מעולם לא שכח. תמיד עמד על כך בתוקף אף שלא היה אדם דתי. "זה ילווה אותי כל חיי", היא אומרת, "לכן הכשרות יקרה לליבי, ואני מוכנה להשקיע בתעודה כאשר אני יודעת שהכשרות מהימנה ושאני יכולה להיות רגועה בנוגע אליה".

למשפחת לוי-הולנדר הייתה חנות ממתקים מהגדולות בארץ, שנקראה 'הבית של פיסטוק': "זה היה מותג ברעננה", מספרת אורית, "אבל אחרי עשרים שנה התעייפנו והחלטנו לפתוח עסק קטן יותר". לפני כ-13 שנה הם פתחו את החומוסייה, וכבר עשר שנים הם שותפים של הכולל הקהילתי שהקים הרב דוד הורוביץ, שבו לומדים עשרים ושניים אברכים מדי יום. "כל מה שהם צריכים - אנחנו פה בשבילם, וכל מה שאנחנו צריכים - הם פה בשבילנו", מעידה אורית.

מה הם עושים בשבילכם?

"עבורנו הכולל הוא כיפת הברזל הרוחנית שלנו", היא מסבירה. "הם מתפללים עבורנו על כל מה שצריך, מקדישים לימוד תורה להצלחתנו. עבורי זה הרבה יותר יקר מכסף. ברגע שמתפללים ולומדים תורה לזכותנו, יש תוספת ברכה בכל מעשה ידינו".

כולל קהילתי

הרב דוד הורוביץ הוא הבעלים של הכולל. "לפני הרבה שנים קנינו חלק של הבניין כדי להקים כאן כולל קהילתי", הוא אומר.

מה זה כולל קהילתי?

"כולל קהילתי הוא מודל נפוץ בקהילות בארצות הברית", הוא מסביר. הורוביץ עלה לארץ מלוס אנג'לס לפני 35 שנה והביא איתו את המודל לישראל. "הכולל הקהילתי מיועד לחזק את הקהילה המקומית. מתקיימים בו שיעורים לגברים, לנשים ולילדים, מלבד האברכים שלומדים בו מדי יום. נוסף לכך, האברכים מוסרים שיעורי תורה ברחבי העיר, לומדים עם ילדים לבר מצווה וחלקם גם נהיו רבני שכונות פה ברעננה. בארצות הברית זה נפוץ מאוד, פה בארץ היינו הראשונים. המטרה שלנו היא להוות מרכז יהודי שוקק חיים ומקום מפגש רוחני שיחזק את הקהילה". כיום יש כבר כמה כוללים במודל הזה ברחבי הארץ.

מקימי הכולל תכננו להשכיר כמה חנויות במתחם שקנו כדי שיהיה להם משאב כלכלי מכובד שיתמוך בכולל ובלומדיו. "החומוסייה היא החנות הכי גדולה במתחם", הוא אומר, "אבל אורית תומכת בנו הרבה מעבר לשכירות של המקום הפרטי שלה".

גם בעיניך אתם שותפים?

"בהחלט. אורית עוזרת לנו בכל מה שאפשר", הוא מעיד. "היא תומכת בשכירות שלנו, מקדישה את המעשרות של העסק עבורנו וגם מפנקת אותנו באוכל. כולנו יכולים לאכול אצלה, כי המקום שלה כשר למהדרין ושומר שמיטה לחומרה". אורית היא ילידת רעננה, וכשצריך היא גם מדברת לטובת הכולל ולומדיו בעירייה המקומית. "יש לה לב זהב. היא גאה מאוד בסיוע שהיא נותנת למקום קדוש. ככה זה צריך להיות: חיבור של חומר ורוח והשכנת שלום ביניהם", הוא מסכם בחיוך.

הכתבה פורסמה בשבועון "עולם קטן".