בהימנעות בנט: הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות

(עודכן: 14:48)

הממשלה אישרה היום (ראשון), בישיבתה השבועית, את הצעתו של שר הביטחון בני גנץ להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות. נציגי ימינה בממשלה התפצלו בהצבעה: ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, השר לשירותי דת מתן כהנא הצביע בעד, ואילו שרת הפנים איילת שקד הצביעה נגד. שאר השרים הצביעו בעד הקמת הוועדה, כולל שר הבינוי והשיכון זאב אלקין שהביע בעבר את התנגדותו לכך.

שר המשפטים גדעון סער הציע בישיבה, בתיאום עם גנץ ולאחר התייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כי ועדת החקירה תמנה חמישה חברים במקום שלושה, וזאת לדבריו "לנוכח רוחב היריעה של הנושא וריבוי הדיסציפלינות שצריכות להיות כרוכות בעבודת הוועדה". בלשכתו של גנץ אמרו כי "שר הביטחון מעוניין בהרחבת מספר החברים לאור המומחיות הנדרשת במספר היבטים – בהיבט המשפטי, בהיבט של תהליכי רכש וביטחון, ובהיבט של קביעת מדיניות והתנהלות ממשלתית. עוד מציע שר הביטחון כי אחד הנציגים שיתווספו ישמש כ'נציג ציבור' על מנת להגדיל את אמון הציבור בעבודת הוועדה".

השר סער נימק בישיבת הממשלה את תמיכתו בהקמת ועדת החקירה: "במקרה זה אין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית הן כדי להגיע לבירור האמת והן כדי להפיק לקחים ותובנות בנושא הקריטי של הרכש הביטחוני. הקמת ועדת חקירה במקרה זה משרתת את אינטרס השמירה על ביטחון המדינה. איני מתיימר להיות שופט ולחרוץ דין. בדיוק בשביל זה יש ועדת חקירה".

שרת הפנים שקד מתחה בדיון ביקורת נוקבת על ההצעה להקמת הוועדה: "עד שנת 2020 ממשלות ישראל החליטו על הקמתן של 14 וועדות חקירה ממלכתיות, אף אחת מהן לא הייתה על מעשים של שלטון קודם, למעט בעניין ילדי תימן שלצערנו הוועדה קמה שנים רבות אחר כך. תמיד הממשלות הקימו ועדות חקירה על עצמן. הממשלה הזו מקימה כבר שתי ועדות חקירה על ממשלות קודמות".

"מה קרה פה? הגוורדיה הביטחונית (אלופים במיל') רוצים לבדוק את הדרג המדיני. בן גוריון התנגד מאוד לשליטה של מערכת הביטחון על בניין הכוח. הוא קבע שזה עניין של הדרג המדיני. מה ועדת חקירה כזו תעשה? ועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאד על מקבלי ההחלטות. עדות לכך היא מה שקרה למשטרה כתוצאה מוועדת אור. זה טבען של ועדות חקירה".

"ועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי", הוסיפה שקד. "היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים, אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?".

ראש הממשלה בנט הסביר בישיבה מדוע הוא נמנע: "תפיסתי הבסיסית היא שממשלה צריכה למשול, ואם היא לא מושלת לשביעות רצון הציבור – הציבור יחליף אותה בבחירות. ביטחון ישראל זה קודש הקודשים. כמי שפיקד על מבצעים ולחם, חלילה לכל אדם לחשוב שהוא נושא בנשק הלא נכון בגלל שחיתות או דבר מהסוג הזה. להבנתי, ביערנו את זה".

"אני שומע בקשב את הדברים שאמרה שרת הפנים על הזמן שעבר ועל ממשלה שחוקרת את קודמתה. אני רואה גם ומקבל את עמדות שותפיי על החשיבות לבער את הנגע. מה שחשוב הוא שהנושא לא ישמש לניגוח פוליטי וחלילה להגברת המחלוקות והשנאה. חשוב לי לומר שוב – התהליכים היום הם תהליכים נקיים, זה לא אומר שאנחנו צודקים בכל דבר אבל זה אומר שאנחנו נקיים משיקולים זרים. אנחנו באים עם מצפן אחד, והמצפן הוא טובת ביטחון ישראל וטובת מדינת ישראל".

"‏הבטחנו וקיימנו", מסר גנץ לאחר ההצבעה. "הממשלה אישרה את הצעתי להקמת ועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט. הקמת הוועדה היא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי אפשר לשחק בביטחון ישראל".

בתגובה להחלטת הממשלה, תקפו בליכוד: "הדבר הראשון שהוועדה צריכה לבדוק זה איך כל מי שהתנגדו כל השנים לקניית שלוש צוללות נוספות – פתאום מאשרים את הרכישה, ובתוספת של מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, שהיו נחסכים לו הצוללות היו נרכשות בזמן. רכש הצוללות חיוני לשמירה על ביטחון ישראל, וזאת שערוריה שהוא התעכב עד עכשיו בגלל פוליטיקאים כושלים שפגעו בביטחון המדינה כדי לשרת טענות סרק פוליטיות".