חדשות בארץ
קבינט המומחים ממליץ לבטל את התו הירוק, ולאפשר לאוכלוסיות בסיכון להגן על עצמם
המומחים מייעצים למשרד הבריאות לבטל את התו הירוק, ולעבור למתווה של חיסון ובדיקה שלילית. כן הציעו המומחים לאפשר למבוגרים לא לעבוד על חשבון ימי מחלה
- נעמה גרין
- פורסם כ"א שבט התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
האם התו הירוק יבוטל? הערב (ראשון) מפרסם קבינט המומחים שמייעץ למשרד הבריאות את המלצותיו להמשך המאבק באומיקרון. בין שאר ההמלצות צוין: "מומלץ שלא לחדש את תקנות התו הירוק".
הסיבה לכך נומקה על ידי הקבינט: "הבוסטר מגן היטב ממחלה קשה, אך באומיקרון הוא לא מגן די הצורך מהדבקה - והתכנסויות בתו ירוק אינן בטוחות די הצורך. יש לשמר את התו הירוק משולב בבדיקת אנטיגן שלילית באתרים בהם שוהים אוכלוסיות בסיכון.
המומחים ממליצים "לקיים תשתית לאומית תומכת שתאפשר למוסדות, ארגונים, עסקים ועוד לקיים תו ירוק על בסיס וולנטארי, כולל תו ירוק 'פלוס' הדורש לא רק חיסון אלא גם בדיקה שלילית, ומיועד לאירועים ומסגרות של אוכלוסיות בסיכון", המליצו המומחים. "יש לגבש הנחיות למוסדות וארגונים שבהם שוהים אוכלוסיות בסיכון במטרה לצמצם את חשיפתם לסיכונים. ככלל, יש להמשיך ולדרוש תו ירוק ובדיקה שלילית מהמבקרים במוסדות אלה".
חברי הקבינט התייחסו לעומס הכבד השורר בבתי החולים: "תיתכן פגיעה באיכות הטיפול בשבועות הקרובים עקב עלייה בעומס במוסדות האשפוז, עומס הצפוי להחמיר בשל רווייה ביכולות המענה של הרפואה בקהילה".
עוד מציעים המומחים כי "יש לאפשר לאוכלוסיות בסיכון להגן על עצמן מהדבקה בשבועות הקרובים, ולאפשר להם להימנע מלצאת לעבודה על חשבון ימי מחלה שנתיים (ללא אישור רופא), ולילדיהם להימנע מללכת ללימודים (ללא צורך באישור רופא)".
חברי הקבינט הוסיפו וציינו כי "נדרשת חשיבה על שינוי פרדיגמה בעוד כמה שבועות אם יצטבר מידע שידגים ויאשר היעדר סיבוכים (במבוגרים וילדים) עקב אומיקרון".
בתוך כך, מנהל האגף האירופאי של ארגון הבריאות העולמי הפתיע הערב באמרו כי העלייה המשמעותית בהדבקה בזן האומיקרון עשויה להוביל לסיום המגפה ביבשת. הוא נימק את דבריו בתחלואה הנרחבת ובעלייה במספר המתחסנים. עם זאת הוא מזהיר: הווירוס כבר הפתיע בעבר, יש להגן על האוכלוסיות שבסיכון
זן האומיקרון הוא הדומיננטי כעת ברחבי העולם, והוא אלים פחות כיוון שהוא גורם ליותר כאבי גרון ופחות לפגיעה ריאתית. תסמיני האומיקרון הם, לרוב, קלים יחסית, וכוללים שיעול, נזלת, עייפות, וכאבי שרירים. זאת בניגוד לזנים קודמים ובהם זן הדלתא, שעדיין קיים גם בישראל, הגורמים לתסמינים נשימתיים קשים.
אמנם, החיסונים אינם מגינים היטב מהדבקה באומיקרון, אך הם מגינים היטב מפני תחלואה קשה. נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שכל החולים המחוברים לאקמו אינם מחוסנים, והרוב המוחלט של החולים במצב קשה גם אינם מחוסנים.