סוחט דמעות: "לא הכרתי אותך, אבל הבטחת שאם אניח תפילין תקנה לי מה שארצה"

קשה לקרוא את סיפורו של המתופף האמריקאי חמי סויבלמן מבלי להתרגש. סויבלמן, מתופף יהודי מסרפסייד שבפלורידה, פרסם את סיפורו, שהפך עד מהרה לוויראלי, וכך הוא כותב:

"כשהייתי בן 16 עישנתי סיגריה מחוץ לחתונה, ומישהו ניגש אליי ואמר לי: 'עישון זה רע לך'.

צחקתי, אז הוא שאל: 'לפחות אתה לומד עם הסיגריה?' אמרתי: 'לא!'

אז הוא שאל אותי: 'לפחות אתה מתפלל?' עניתי: 'לא!'

אז הוא אמר: 'בסדר, אתה לפחות מניח תפילין?' אמרתי שכבר לא.

וכאן מפתיע סויבלמן: "האיש אמר לי: 'אם תניח תפילין למשך 30 יום, אתן לך מה שרק תרצה'. צחקתי וחזרתי פנימה כדי לנגן. הוא הלך אחריי, עלה על הבמה ולחש לי באוזן: 'אקנה לך את מערכת התופים הכי מדהימה שקיימת, אם תניח תפילין למשך 30 יום'.

זה היה נשמע טוב. אמרתי: 'בסדר, סגרנו דיל'".

אלא שזו הייתה רק תחילתו של הסיפור, וסויבלמן ממשיך לגולל את הפרשייה: "הוא שאל אותי: 'מה מספר הסלולרי שלך?' באותה תקופה לא היה לי סלולרי, אז אמרתי לו: 'אין לי'.

'אז תן לי את הכתובת שלך', הוא ביקש, ונתתי.

בבוקר הבא, ואני לא צוחק, בשעה תשע בבוקר עצר נהג על יד הבית שלי, עם מכשיר סלולרי חדש והוראות של 'להניח תפילין' ו'תתקשר אליי בכל יום שהנחת'".

דיל הוא דיל, וסויבלמן מספר כי מאז הוא התקשר לאותו איש מידי יום וסיפר לו שהניח תפילין, אך לאמיתו של דבר, הוא מעולם לא הניח. אחרי שלושים יום הוא שוב קיבל שיחת טלפון בשעה תשע בבוקר: "צא החוצה", הוא התבקש, ושם פגש את האדם שהכיר בחתונה. הוא הוביל אותו לחנות מפורסמת של כלי נגינה בשם 'סאם אש' ורכש עבורו את מערכת התופים המדהימה ביותר בחנות, באלפי דולרים.  

"חזרתי הביתה", מספר סויבלמן, "התקנתי את המערכת, הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי: 'אני לא יכול לנגן בתופים האלו, הרי הם לא שייכים לי. מעולם לא מילאתי את חלקי ב'דיל'. ואז קיבלתי על עצמי החלטה – במשך שלושים הימים הבאים אשתדל להניח תפילין, וכך היה".

חלפו מאז שנים. כיום סויבלמן כבר בן 32. "ברוך ה' אני יכול לומר שמאז אותו יום לא החמצתי הנחת תפילין אפילו יום אחד, ואף יותר מזה – מסע העלייה שלי בסולם היידישקייט התחיל באותו יום".

וכאן חושף סויבלמן את שמו של אותו איש אגדי: הארי רוזנברג, אשר נהרג באסון קריסת הבניין בפלורידה בסרפסייד בפלורידה בקיץ, יחד עם 99 אנשים נוספים, כולל עשרות יהודים, כולל בתו וחתנו. רוזנברג היה הראשון שנמצא תחת ההריסות.

"היום הארי", פונה סויבלמן למיטיבו, "באתי להתפלל אצלך ולהודות לך שוב על מה שעשית בשבילי. תתפלל על כולנו למעלה, יש לך מקום של כבוד אצל ה'. כשאני מוחה את דמעותיי אני יכול לומר בכנות שהיית צדיק".

לסיום מציין סויבלמן: "לפני כמה שנים פגשתי את הארי בחתונה, ואמרתי לו: 'הארי, אתה יודע שאף פעם לא הנחתי תפילין במשך אותם 30 יום...' הוא צחק ואמר: 'אני יודע'. 

ואז הוספתי: 'אתה יודע הארי, אחרי שהתחלתי להניח תפילין למשך 30 יום, לא הפסקתי'. הוא צחק ואמר: 'גם את זה אני יודע'. הארי רוזנברג, זכר צדיק לברכה, שהדברים האלו יהיו לעילוי נשמתך".