תודה שהזכרת לי שהחיים שלי הם נס!

לפני מספר שנים ישבתי בקופת חולים בהמתנה, ושמעתי שיחה בין שתי נשים. אי אפשר היה שלא לשמוע את השיחה, אחת דיברה בהתלהבות והשנייה האזינה, ובעצם כל היושבות שם בתור נאלצו להאזין. היא פשוט דיברה בקול, לא יכולנו לאטום אוזניים.

מתוך הדברים עלה כי המספרת היא סבתא ממש צעירה, שזכתה ממש בשבוע האחרון לחבוק נכד ראשון.

בסיפורה היא שיתפה כי ליוותה את בתה בלידה. היא הייתה נרגשת מאוד מאוד, במיוחד מהנסים הגדולים במהלך הלידה.

"זה פשוט נס, פשוט נס! ובעצם בכלל לא פשוט!".

המאזינה הראשית הנהנה והמהמה ש"נכון, נכון, זה באמת נס".

"מה שאני לא מבינה", המשיכה הסבתא הצעירה, "זה איך זה שהמיילדות לא חוזרות בתשובה. הן רואות את הניסים הללו כל יום! הן חוות את הרגעים הכי מרגשים בעולם, לידת תינוק - אין יותר מזה!".

כבר עברו מספר שנים מאותו מקרה, ואני לא זוכרת איך זה בדיוק הסתיים. יתכן שפשוט הגיע תורי, או שאולי התור שלה, כנראה שזה נגמר בהמהומים נוספים של: "באמת לא מובן איך המיילדות לא חוזרות בתשובה".

ולמה נזכרתי השבוע במקרה הזה?

השבוע שאלה אותי ידידה: "פסי, תגידי, את לא מרגישה שכל התנהלות החיים שלך היא נס?".

לאותה ידידה יקרה יש חמישה ילדים בלי עין הרע, אבל כשהיא שמעה שלי יש כפול ממנה, כן ירבו, היא לא הבינה איך מתנהלים חיי היומיום שלי. מבחינתה זה נס. האם היא צודקת? כן, היא הסכימה שגם חמישה ילדים הם נס, אבל זה עוד בטבע. "אצלך, זה באמת נס! אז ספרי לי, איך זה עובד?".

הסכמתי איתה, ונזכרתי בהיא בקופת חולים, שלא הבינה איך המיילדות לא חוזרות בתשובה מרוב נסים שהן רואות כל יום.

איך באמת?

התשובה לזה, חוץ מהעניין של ההרגל, וחוץ מהעניין שיש גם טרגדיות ולא רק ניסים, התשובה היא שאנחנו, בני האדם, קיבלנו מתנה אלוקית שנקראת "בחירה חופשית".

גם אם אדם חווה נס חד פעמי או קבוע, גם אם אדם חווה טרגדיה או תזכורת חזקה על יום המוות - עדיין יש לו בחירה חופשית. יש לנו יצר הרע ויצר הטוב, ואנו יכולות לבחור. לבחור בחיים או במוות.

יש כח שכל הזמן מאזן אותנו חזרה, על מנת שלא נאבד את הבחירה.

הודיתי לה בלבי שהיא הזכירה לי שכל החיים שלי הם בעצם נס אחד גדול, כי אני באמת לא מספיק זוכרת את זה כל הזמן.

בעצם, כל אמא חיה על הניסים, והילדים שלנו לא כל שכן, חיים בניסי ניסים.

כנראה הגיע הזמן שגם אני אחזור בתשובה!

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית.