הרב שמתרגם כתבי קודש לערבית: "זוהי משימת חיי"

"לתרגם כתבי קודש לערבית?" אני שואלת את הרב יום טוב גינדי, בטוחה שאוזניי מטעות אותי. "דווקא לערבית?"

הוא מחייך ומאשר את הדברים. "כן", הוא אומר, "אני עוסק בתרגום פירושו של רבי סעדיה גאון על התורה, לשפה הערבית. כבר שמונה שנים שאני מקדיש לכך. זהו פרויקט חיי".

ושלא תטעו לחשוב. הדבר אינו פשוט עבורו כלל. לפני כ-12 שנים איבד הרב גינדי את  מאור עיניו, ואת העבודה על התרגום הוא מבצע באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת, בה הוא מקליד בשיטה עיוורת, בשפות עברית, ערבית ואנגלית, והמחשב מקריא לו בקול את מה שכתב.

"ערבית היא שפת האם שלי", הוא מדגיש, "וזו גם השפה בה כתב רבי סעדיה גאון את פירושו לפני למעלה מאלף שנים. אלא שרבי סעדיה גאון כתב את הערבית באותיות עבריות, מה שאומר שלדוברי ערבית קשה לקרוא את הפירוש. מצד שני, גם דוברי עברית מתקשים בכך, כי הם לא יכולים להבין את משמעות המילים. אני עובד על תרגום הפירוש לערבית ולעברית, כך שהוא יהיה נגיש לכולם".

המסע מחלאב לישראל

הרב גינדי מחובר לשפה הערבית עוד מאז שנות ילדותו, כאשר הוא גדל בחלאב שבסוריה. "נולדתי בשנת 1955, למשפחה יראת שמיים", הוא מספר, "התגוררנו בתוך קהילה יהודית גדולה, וכילד נשלחתי לתלמוד תורה במשך שבעה ימים בשבוע, כולל בשבתות, אז היינו לומדים לימודי קודש בלבד. האווירה בקהילה הייתה מאוד רוחנית, הקפדנו על קלה כחמורה, והייתה גם הקפדה מיוחדת על לימוד הילדים כבר מגיל צעיר לקרוא בתנ"ך, עם קריאה נכונה של כל הטעמים".

אביו של יום טוב עם אחיו הצעיר ברחוב בחלב

סבלתם מאנטישמיות?

"כן, לצערי היו בחלאב לא מעט תושבים ערביים שניסו להתנכל לחברי הקהילה ובפרט לילדים. אני זוכר שבאחד מימי מלחמת ששת הימים חזרתי הביתה מהתלמוד תורה, ואחד העובדים מהמכבסה סימן לי להתקרב אליו, ואמר לי: 'חכה, חכה, עוד מעט נשחט אתכם'. באותם ימים היו בטוחים כל תושבי חלאב שמדינת ישראל עומדת להתפרק. היו פועלים שעבדו אצל אבא שלי, ובימי המלחמה הם עברו בין הדירות שלנו ושל יתר היהודים, וסימנו לעצמם מה מהשלל ייקח כל אחד מהם ומי יירש את הבית. אחרי שבוע, כשהמלחמה הסתיימה בניצחון מפתיע ליהודים, ניגשו אלינו הערבים בראש שמוט, ואמרו: 'זוכרים שהיינו שכנים טובים, נכון? אז אם יבואו לפה ישראלים תספרו להם על כך...'" 

הרב גינדי מציין כי אותם "שכנים טובים" גם הובילו לכך שבין השנים 1990 עד 1994 לא יכול היה אף יהודי לצאת מסוריה, וקודם לכן - בשנות ה-80, התאפשרה יציאה אך ורק לאחד מבני המשפחה ולצורך ריפוי בלבד. כך הם הבטיחו לעצמם שמשפחות  יהודיות לא יימלטו מסוריה.

בית הכנסת הגדול של חלב

"אני זוכר שבשנת 1990, כשנפל מסך הברזל, אמר הרבי מלובביץ שכפי שנפתחו השערים ליהודי רוסיה, כך הם ייפתחו גם ליהודי סוריה. ואכן, בשנת 1992 כבר ניתנה אפשרות לכל יהודי שרצה לצאת מסוריה לאמריקה, וכך התרוקנה הקהילה היהודית כמעט לגמרי".

אבל הוא עצמו עלה לארץ עוד הרבה קודם. "כשהייתי בן 17 התרחש בחלאב רצח טראומתי מאוד – אחד הגויים התערב עם חברים על כך שהוא יכול להרוג יהודים, והוא אכן רצח צעיר יהודי בשם זקי קצב. בזמן הרצח, בשנת 1973, הייתה כל הקהילה היהודית נסערת. אנחנו הצעירים, יצאנו עם ארון הלוויה כשהוא מוכתם בדם ומעליו החולצה המוכתמת אף היא. צעדנו במסע הלוויה לאורך 500 מטרים, אל רחוב בו יש שגרירויות, שם החזירו אותנו בכוח ופיזרו את הלוויה. כבר אז הרגשתי שאני לא מסוגל להישאר עוד בחאלב, אם אפילו לא מאפשרים לי להשתתף בלוויה כרצוני. היה ברור לי שהעתיד שלי לא שם.

הבנין של המשפחה של אבי

"ברוך ה' זמן קצר לאחר מכן ברחתי לישראל דרך הגבול", הוא מספר, "עשיתי זאת בסיועו של מבריח שכמובן גבה על כך הרבה מאוד כסף. יחד איתי היו שתי אחיותיי, וכך הגענו לארץ, כשאנו משאירים מאחורינו את ההורים יחד עם האחים הקטנים. אחד מאחיי הצליח גם כן לעלות לארץ זמן קצר אחרינו. למעשה לא פגשתי את ההורים במשך כמעט עשר שנים, ובמשך כל אותה תקופה נדרשתי לטפל באחיותיי - לפרנס את שלושתנו ולדאוג לנו לקורת גג ולאוכל. לצד כל זאת גם למדתי הנדסת חשמל ושימשתי כקצין בחיל האוויר".

באותם ימים התחבר הרב גינדי לחסידות חב"ד, לאחר שהזדמן לו להשתתף במסיבת חנוכה שנועדה לסטודנטים שלמדו אתו באוניברסיטה. "הגעתי לאירוע והוא ריגש אותי מאוד – פתאום ראיתי את הריקודים ואת השירים, שהזכירו לי כל כך את אווירת הקודש שהכרתי כילד. כך מצאתי את עצמי מתקרב יותר לחסידות, ובהמשך גם עובר להתגורר עם אחיותיי בכפר חב"ד".

אבא שלי כחייל בחיל האוויר במעון העולים בכפר חב״ד

כעשר שנים לאחר מכן, כשעלו הוריהם לארץ, דאג הרב גינדי שהם ישוכנו במעון העולים בכפר חב"ד. אגב, הרב גינדי מספר כי הוריו ואחיו נמלטו מחלאב תוך כדי סיכון עצמי גדול מאוד, דרך טורקיה, והיה נס עצום שאף אחד מהמשפחה לא נתפס בדרך. "כאן בארץ לא היה להם קל, הם היו צריכים להתרגל לחיים החדשים ולמנטאליות השונה, אבל הם היו כל כך מאושרים בכך שהגיעו לארץ הקודש. זה היה העיקר מבחינם. כל דבר אחר בכלל לא עניין אותם".

פרויקט חיים

במשך שנים עבד הרב גינדי בתעשייה האווירית, אך עקב תאונת עבודה שפצעה את עיניו, התחילה ראייתו להתדרדר בהדרגה, עד שלפני כ-12 שנים הוא איבד אותה לגמרי. באותם ימים הוא הבין שלהמשיך בעבודה הוא לא יוכל עוד, אך זהו בדיוק הזמן לממש את החלום שמלווה אותו כבר שנים – לתרגם את כתביו של רבי סעדיה גאון על התנ"ך כולו. כך נולד 'פרויקט רבי סעדיה גאון' (Project Saadia Gaon), וכך הוא ניגש למשימה.

"אני מאמין שהאפשרות להנגיש את הפירוש גם לדוברי ערבית, זו הזדמנות מדהימה עבורנו", הוא אומר, "כי בעצם אין בעולם כולו כמעט פירושים על התורה שתורגמו לערבית, זאת בשונה משפות אחרות. התרגומים המעטים שקיימים הם ברובם מסולפים מאוד. במשך שנים אנשים שאינם יהודים שרצו לקרוא את התנ"ך השתמשו בכתבים מסולפים בהם נעשה תרגום על גבי תרגום על גבי תרגום, וכל אחד שינה לפי מה שרצה. כעת זו הזדמנות להעניק להם תרגום אמתי ומדויק".

אתה באמת חושב שהתרגום על ספרי הקודש מעניין אותם?

"אני לא רק חושב, אלא רואה את הפניות שמגיעות אליי בכל יום ויום מכל רחבי העולם, וזה מדהים. מה עוד שבנוסף לכך יש גם את התרומה הגדולה לעם היהודי, כי כפי שציינתי, התרגום שלי הוא גם לערבית וגם לעברית. זהו דבר שלא היה עד היום, כי יש מעט  מאוד יהודים דוברי ערבית, ואף אחד לא לקח על עצמו עד היום את המשימה.

"אין לכם מושג כמה קידוש השם נעשה בעולם בזכות התרגום הזה", הוא מוסיף, "מאז שהוצאתי את הספרים עם פירוש רבי סעדיה גאון, הם הגיעו לאינספור דוברי ערבית ברחבי העולם שמבקשים ללמוד יהדות, וזו הזדמנות להעביר להם את המסרים. היו כמה שפנו אליי ואמרו לי שלראשונה הם מבינים שהטענות שלהם בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני אינן נכונות, שכן בתורה מובא בדיוק היכן ארץ ישראל נמצאת, ועל פי פירוש רבי סעדיה גאון ניתן לראות שזו בכלל לא הארץ שלטענתם שייכת להם. יש גם כאלו שסיפרו לי שהם לומדים את הטקסט שאני שולח באוניברסיטאות, וגם רוצים לתרגמו לשפות נוספות. באופן חד משמעי אני רואה איך שהתרגום שאני כותב מצליח להוביל להרבה אהבה וקרבה לעם היהודי, ולעקור הרבה בורות שקיימת בכל העולם".

עד כה הוציא הרב גינדי שני ספרים של פירוש רבי סעדיה גאון – על חומש בראשית וחומש שמות. "בימים אלו אני עוסק גם בפירוש על חומש ויקרא", הוא מספר, "העבודה היא רבה מאוד, בין היתר מכיוון שבערבית יש 28 אותיות בעוד שבעברית יש 24. אני צריך להיות יצירתי ולהצליח לערוך את הטקסטים בהתאם. אבל אני עובד על כך, ובקרוב מאוד הספר בעזרת ה' יראה אור".

ומה התכניות שלך להמשך?

"אני מתכנן להמשיך ולתרגם את יתר חידושיו של רס"ג, וכן שהפירוש הזה יתורגם גם לשפות נוספות ויופץ בכל רחבי העולם, כדי שכל הברואים ידעו מהי תורת אמת, זו השאיפה שלי".