זה שלב קשה מאד. את בשיא החושך – אבל דווקא מכאן תגיע הזריחה

"תקשיבי חנה, אני מרגישה שאיבדתי את כל האמונה", אמרה רבקי בעצבות.

"המצב לא משתנה. אני לא מצליחה להתנהל בחיים האלה, אני מרגישה שכל העולם הזה גדול עלי. אני מיואשת.

"זהו! אין לי כוח לכלום. שנה שלמה עשיתי הכל, נלחמתי, הלכתי לטיפולים ועדיין לא השתנה כלום המצב נשאר כמו שהוא. זהו, אני בייאוש טוטאלי", המשיכה רבקי.

"זה שלב קשה מאוד. את אמנם ממש בשיא החושך, אבל זה רגע לפני הזריחה הגדולה". עניתי לה.

על פי החסידות, יש 3 נפשות באדם: נפש בהמית, נפש שכלית ונפש אלוקית. לכל אחת מהנפשות האלה משויך מערך שלם של כוחות, והאמונה היא ה-WAZE, היא זו שמובילה את כל הרצונות, המחשבות, הרגשות, הדיבורים והמעשים.

רבקי מסתובבת עם אמונות שלא מחוברות למקור כוח חזק ממנה.

לכן, כשהיא חווה כישלון או אכזבה במציאות, היא מתפרקת גם פנימית, כי מעבר לכך שנשברת לה המציאות - נשברת לה גם אמונה חזקה מאוד שהיא התבססה עליה, ועל כן היא מרגישה אבודה, תלושה, והיא לא מצליחה להשתלב חזרה במציאות.

אף על פי שהאמונה הזאת לא מעודכנת, היא ממשיכה להתבסס עליה, ולכן בכל פעם מחדש המציאות נשברת לה.

יש שלושה סוגי אמונה, נפרט כאן עליהם.

אמונה של הנפש הבהמית - סוג האמונה הנחות ביותר

אמונה שבה האדם מתבסס על עצמו: על שכלו, רגשותיו, ויכולותיו - זה אגו טהור!

הוא מרגיש שהכל ממנו, הוא אינו מתבטל בפני כוח עוצמתי גדול יותר.

כשהוא מגיע להתמודדות שבה המציאות נשברת לו כל פעם מחדש (לדוג' מפגש עם רצון חזק למשהו שלא מתממש, כגון רווקות מאוחרת, קשיים בפוריות…)

אז האגו יוביל אותו לשתי אפשרויות טבעיות:

1. ייאוש טוטאלי - דיכאון

2. מלחמה - הוא ישים במאבק הזה את כל אוצרותיו כדי לנצח את המציאות, לא משנה מה ומי ישלם את המחיר.

מהאמונה הזו רבקי אומרת: "מה אני יכולה לעשות? אני מיואשת. מה שקורה שובר אותי, זהו! כל אדם שעובר כזה דבר נשבר, ככה אני מרגישה! השם לא שומע אותי! אני כבר לא מאמינה בו".

 באותה מידה היא גם יכלה לומר (אף על פי שזה נשמע הפוך לחלוטין): "אני אעשה הכל ואפעל בכל הדרכים! אגייס את כל מה ומי שצריך על מנת שיקרה מה שאני רוצה, עד שתשתנה המציאות, עד שאקבל את מבוקשי, עד שזה יקרה. אני מוכנה לשלם כל מחיר".

גם זה וגם זה צדדים שונים של אותו מטבע. שניהם גאווה.

אמונה של הנפש השכלית

אמונה שבה האדם מאמין בהשכלות היוצאות מכותלי האוניברסיטה.

באופן טבעי יש לו הכנעה בפני החכם הגדול ממנו. זוהי רמה של טרום גילוי אלוקות, הבנה שקיים משהו מעבר לכל מה שהצלחנו אי פעם לחשוף על העולם. אדם כזה בונה את חייו לפי הנחות ומוסכמות של התרבות שהוא משתייך אליה.

חשוב להבין, שיש גם היבטים חיוביים לאמונות של הנפש השכלית והבהמית.

על האמונה בשכל האנושי אמרו חז"ל: "חכמה בגויים תאמין".

גם אמונת האדם בעצמו ובכוחו, המביאה אותו לביטחון עצמי, יכולה להיות חיובית - זאת בתנאי שידע שכוחותיו לפעול הגיעו מהקב"ה.

לכולנו יש אמונות השייכות לכל מיני רבדים. השאלה היא איפה מרכז האמונה?

אם אנחנו חשים ייאוש, כנראה שלא התחברנו לאמונה של הנפש האלוקית - זו האמונה בה' אחד, זו אמונה שמתגלה לאדם רק כאשר הוא מגיע לדרגת הבדידות הקיומית.

בשיא החושך יש הבזק של אור מהיר וחד, משם יורד האור וחודר לכל מופעי הנפש שבחיינו.

האמונה הזו מתגלה רק בחשיכה!

לכן אמרתי לרבקי שהמקום שבו היא נמצאת זו ההזדמנות הגדולה שלה.

אמונה בה' אינה מהסוג של ביטחון פנימי בעצמי, וגם אינה מהסוג של אמונה שכלתנית במדע.

האמונה בה' אינה רגש ואינה שכל, אלא נמצאת למעלה מעליהם, בכתר.

פניתי לרבקי ואמרתי לה: "העבודה שלנו פה בקליניקה, תהיה לתקן את כל האמונות שיש לך על עצמך ועל העולם הן בנפש השכלית והן בנפש הבהמית. נזקק את האמונות ונגיע ביחד לאמונה הטהורה שממנה באמת אפשר לקבל את כוחות החיים האמיתיים".

הטור נכתב בהשראת הספר "נפש בריאה" של הרב יצחק גינזבורג.

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן