מרעיש: הסגולה שפותחת את כל החסימות, ומתרחשת אחת לעשור – מתקיימת השבוע (או שלא...)

תקועים שנים בשידוכים? בקושי מצליחים לגמור את החודש? רוצים לקנות דירה, אבל מצב העובר ושב מודיע לכם שזה חלום באספמיה? העובר הפוך, והרופאים חוזים לידה בניתוח? אל חשש - הסוף לכל הבעיות ב-2 דקות של ביצוע סגולה. כמה קל, לא? הוקוס פוקוס, והישועה כבר בדרך אליכם. ואם תרצו שזה יגיע במשלוח אקספרס, אז תצטרכו לעשות את הסגולה פעמיים ביום (וסליחה על הציניות).

מי לא אוהב סגולות? זה קליל, לא דורש התחייבות ארוכת זמן, לא מכביד יותר מדי. לרוב דורש מעשה חד פעמי או לפרק זמן מוגבל. ממש פתרון קסם נוח.

לא פלא שזה תופס.

אולי קצת נסחפנו? אולי הלכנו עם זה קצת רחוק מדי?

עם כל הכבוד לסגולות, אלה שכמובן יש להן מקור, לא באנו לעולם הזה כדי לעשות סגולה. אם כשיש לנו איזשהו קושי בחיים, תקיעות, דברים שלא מסתדרים כמו שרצינו, והפתרון הרוחני היחידי שאנו מתרכזים בו זה סגולה, אז כנראה שלא הבנו את המסר.

התקיעות בחיים לרוב נועדה לעורר את האדם להתחזקות בתורה ובמצוות, ולא כדי לחתוך תפוח אדום בליל שבת או להכניס שוק עוף לכיס הז'קט (דוגמאות לסגולות, כן?). אם מחללים שבת, מדברים לשון הרע על ימין ושמאל, מזלזלים בצניעות, וחושבים שעם הסגולה הכול יבוא על מקומו בשלום, אז יש לנו בעיה.
המעצור שהקב"ה שם לנו בחיים, לא נועד כדי שנבצע סגולה כזו או אחרת, אלא כדי שנתעורר לתשובה, נתחזק במצוות, נתקדם עוד צעד בעבודת השם. כשיש בעיה בחיים, מסתכלים למעלה, נזכרים בקב"ה שהוא כל יכול, וזו הייתה כל המטרה של המחסום שיש לנו בחיים – להיזכר בקב"ה, להתקרב אליו, להתחזק. אז אם במקום להתקדם במצוות, אנחנו מחפשים סגולה שתעשה לנו חיים קלים, פספסנו את כל הפואנטה.

המצוות זה לא סגולה, לא חוויה ולא אטרקציה חברתית

איפשהו שם בדרך, היחס הנכון אל המצוות טיפה התעקם. אנשים רוצים שיהיה להם טוב באופן טבעי, ולפעמים זה גורם לכך שהבונוס הגשמי שמקבלים ממצווה הופך להיות המודגש, במקום הטפל. אז הנה כמה עדכונים:

הפרשת חלה זו לא סגולה לישועה, זו מצווה.
ברכת 'אשר יצר' זו לא סגולה לרפואה, זו הלכה משולחן ערוך.
שמירת שבת זו לא סגולה לפרנסה, זו ברית קודש בינינו לבין ה'.

מי שעושה מצווה ללא כוונה של "בזה אני מקיים את רצון קוני", אלא מחפש לקבל את אותו דבר הנצרך לו בלבד, ייתכן שבכלל לא ייחשב לו הדבר כמצווה, כי כדי שמעשה מצווה אכן ייחשב למצווה צריכים להתקיים שני דברים: המעשה והכוונה. מעשה ללא כוונה של "בזה אני מקיים את רצון השם" לא ייחשב למצווה, בדיוק כמו שארגון המעניק צדקה לארגוני נזקקים, וכל מגמת ראשי אותו ארגון הוא יחסי ציבור, פרסום והאדרת שם הארגון – אין זה ייחשב להם כלל כצדקה, כי לא הייתה פה שום כוונה לקיום מצווה, אלא נטו כוונה לתועלת עצמית.

"איך ניתוח קיסרי?! אבל עשיתי את שתי הסגולות"

בלידה של הבת שלי דאגתי לענוד שרשרת עם אבן רובי שידועה כבעלת סגולה ללידה קלה, ואפילו דאגתי לשמור במקפיא ריבת אתרוג ולאכול ממנה במהלך הצירים.
הלידה הסתיימה בניתוח קיסרי בהול, אחרי 15 שעות צירים שלא הובילו לשום מקום ורק לירידת דופק פתאומית של העובר. לא בדיוק לידת פיקניק.

אבל זה רק המקרה שלי. בהחלט ייתכן שאחרות עשו את אותן סגולות, ואכן זכו ללידה קלה כתרנגולת.

אני לא אומרת לא לעשות סגולות. אני אפילו ממליצה לעשות סגולות, שיש להן מקור כמובן, אם הן מחזקות את תחושת הביטחון בישועת השם וממלאות בתקווה. אני רק אומרת שצריך לתת להן את המקום הפרופורציונלי, ולא לעשות מהן משהו שהן לא.

כשהרב שך זצ"ל נשאל על ידי אדם שזקוק לרפואה וסיפר לו שהלך ל"באבא", והדבר לא עזר, השיב הרב בנחרצות: "תורה ותפילה אלו הם הכלים שאנו מכירים. חוץ מהם – אין שום דבר אחר בעולם!", ובזה חתם את הדיון.
הרב יוסף הכהן רוט זצ"ל סיפר שבהזדמנות אחרת שבה נשאל הרב בעניין דומה, השיב הרב גם כן "להתחזק בתורה ובמצוות ולהתפלל עוד ועוד, ומן השמים ירחמו! זו דרכנו, זו ולא אחרת!".

אני לא אומרת שסגולות זה דבר שלא פועל. סגולה שכוללת תפילה כמו אמירת פרקי תהילים, מעוררת רחמי שמים, וכן סגולה שכוללת לימוד מוסר או חיזוק במצווה כמובן גם כן מעוררת רחמים ומוסיפה זכויות.
וסגולה שכוללת פעולות שלא בהכרח מביאות לקרבת השם, כל עוד יש לה מקור, ייתכן והיא אכן מסוגלת להועיל. הדיון הוא רק על הפרופורציה והמשקל. עם כל העיסוק בסגולות, אסור לשכוח את ההתחזקות האמיתית. הרי ברור שאם ה' שולח קושי לחייו של האדם, המטרה היא לעורר אותו לחיזוק באמונה, תפילה, תורה ומצוות. לא נשמע כל כך הגיוני שבורא עולם ישלח קושי לאדם רק כדי שהוא ישים על היד צמיד אדום עם אבן כחולה או יאכל ריבה...