מדוע הממשלה לא בולמת את גל ההתייקרויות, ומה באמת מסתתר מאחוריו?

במשך תקופה ארוכה דובר על התייקרות המחירים הצפויה במשק, אך נראה כי רק השבוע החלו אזרחי ישראל להפנים את המשמעות, ולהבין עד כמה שהדברים נוגעים לכיס האישי שלהם.

למעשה, מדובר בהתייקרות שצפויה להיות כמעט בכל ענפי המשק, כאשר עליות המחירים נוגעות בין היתר למוצרים הכרחיים שאין אזרח בארץ שיכול לוותר על צריכתם. בחלק מהמקרים מדובר בהעלאות דרמטיות עד פי שניים מהמחיר המקורי, ובחלקם זוהי שבירת שיא של שנים.

אז באלו תחומים בעיקר תורגש ההתייקרות, האם יש לה סיבות הגיוניות, ומה עושה הממשלה (או אולי דווקא לא עושה) כדי להציע פתרונות? יצאנו לעשות סדר בנושא.

התייקרות בכל ענפי המשק

כל מי שביקר ביממה האחרונה בתחנת דלק, שם לב בוודאי שמחיר הדלק עלה ביותר מ-5% בהשוואה לחודש הקודם, מה שאומר – שבירת שיא של שבע השנים האחרונות(!) לצד זאת, הודיעו גם בחברת החשמל על העלאה דרמטית של 5.7%, שלא נראתה כמותה במשך שנים. לצורך ההמחשה - משפחה שעד היום שילמה 800 שקלים לחודש על חשבון החשמל, תשלם מחודש זה יותר מ-840 שקלים.

אם לא די בכך, גם מס הארנונה עלה בחודש האחרון לשנה כולה בממוצע של 1.92% (העלייה המדויקת משתנה מעיר לעיר), וכל אלו מצטרפים לעליית המיסים על כלים חד פעמיים שכבר כולנו התחלנו לחוש ולהתייקרות השתייה הממותקת – שהחלה לפני מספר שבועות.

מס נוסף ומשמעותי הוטל על הסיגריות האלקטרוניות, והוא מגיע עד כדי תוספת של 270%, וכאילו כל זה לא מספיק, מתברר שגם מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה בכ-11% וצפויים להתייקר בחודשים הקרובים בעוד כ-5% נוספים.

לצד המיסים שציינו עד כה, אשר מקורם ברוב המקרים בהחלטות הממשלה, אי אפשר להתעלם מחברות המזון והיצרניות השונות שהצהירו בשבועות האחרונים על העלאת מחירי המוצרים שהן משווקות. כך למשל חברת אסם, הנחשבת לחברת המזון השלישית בגודלה בישראל, הודיעה על העלאת מחירים בשיעור של 5% בממוצע על עשרות מוצרים מובילים. הצטרפו אליה גם יצרנית קוקה קולה ישראל, שהודיעה על התייקרות של מוצרי האלכוהול, וכן חברת טמפו שעדכנה כי החל מהחודש הבא מחירי מוצריה יועלו. גם רשת הגלידריות המוכרת 'גולדה' העלתה את מחיר הגלידות ב-3%, סנו הודיעה על העלאת מחירי רוב מוצרי הניקיון, וכן בתקופה הקרובה צפויים לעלות מחירי מוצרי החלב שבפיקוח בשיעור של 3.5%-8%.  

במילים פשוטות - גל ההתייקרויות מתבטא ממש בכל ענפי המשק, כאשר הוא לא פוסח על אף ענף, כולל מסעדות, בתי קפה ומקומות בילוי שונים. 

המניעים שמאחורי ההתייקרויות

האם באמת יש סיבה להעלאות המחירים, או שמדובר בניסיון בלתי הוגן של חברות ויצרניות לנצל את המצב שנוצר?

כאן חשוב לעשות הפרדה, שכן להתייקרויות ישנם מניעים שונים. כך למשל, כשמדובר על מיסים שגובה הממשלה על משקאות קלים, הם אמנם גבוהים מאוד עד כדי שקל לליטר (בקבוק שעד היום עלה 6 שקלים יעלה היום 9 שקלים), אך הדבר נעשה במטרה לשמור על בריאות הצרכנים ולצמצם את צריכת המשקאות עתירי הסוכר. גם המס על הסיגריות האלקטרוניות והאלכוהול מגיע כחלק ממגמת שמירת הבריאות.

המס על כלים חד פעמיים נועד כדי לעודד שמירה על הגנת הסביבה, ואילו הארנונה מתייקרת כדי לאפשר לרשויות השונות להעניק לתושביהן את השירותים הנדרשים להן ברמה גבוהה.

לצד זאת יש מגוון העלאות שאינן קשורות לממשלה. כך למשל מחירי הדלק עולים בשל התייקרות עלות חביות הנפט בעולם עד כדי 20%, ומחירי החשמל נובעים מעליית מחירי הפחם העולמיים ביותר מ-100% (בארץ, כידוע, החשמל מופק מפחם). מדובר כאן בעלות בסיסית של חומרי גלם, ולטענת היצרנים אין שום דרך אחרת להתמודדות, והצרכנים יהיו מוכרחים לספוג זאת.

ההתייקרות של מוצרי המזון, לעומת זאת, נשמעת פחות מוצדקת. אמנם חלק מהחברות שהודיעו על ייקור מוצריהן, תירצו זאת בכך שחומרי הדלק התייקרו וכך גם הוצאות התובלה. אך כלל לא בטוח שזוהי הסיבה בכל המקרים, וישנה תחושה שהן פשוט מנסות את מזלן. כל עד הצרכנים לא מוחים וממשיכים לקנות את מוצריהן – הן יכולות רק להרוויח מן המהלך.

ומה צפוי להיות בחודשים הקרובים?

אם אכן המהלכים עליהם הודיעו החברות ימומשו, ייתכן שבשלב ראשון לא נראה עדיין התייקרות של כלל המוצרים, שכן הרשתות עדיין מחזיקות ברשותן מלאי של מוצרים שנרכשו במחירים הישנים. אך מאידך, קיים חשש שגם הרשתות עצמן ינצלו את ההזדמנות ויעלו את המחירים מעבר לפער שדורשות החברות. אמנם במקומות בהם קיימות רשתות שיווק רבות וקיימת ביניהן תחרות, הדבר לא יקרה, אך בפריפריות או באזורים בהם יש רשתות ספורות בלבד, החשש מפני עלייה דרסטית הוא משמעותי מאוד.

איומים חסרי משמעות

אז איך עוצרים את גל ההתייקרויות הבלתי פוסק, האם יש סיכוי בכלל? הטענה המרכזית כלפי כל אלו שגורמים בדרך זו או אחרת להעלאות המחירים, היא שעם כל הכבוד וההבנה לטענותיהם, כעת זהו העיתוי הכי פחות מוצלח לפגיעה כה קשה בכיסו של האזרח.

אזרחי ישראל מצויים כעת בתקופה מורכבת ביותר, אחרי ארבעה וחצי גלים של קורונה, רבים מהם עם עסקים שקורסים או עם משפחות ברוכות שמתקשות לשרוד. העלאת מחירים בזמן כזה היא הדבר הכי פחות מתחשב שאפשר להעלות על הדעת. 

אמנם כאשר מדובר בהתייקרויות שהממשלה אחראית עליהן, מסובך למנוע אותן, שכן רובן כבר הועברו והתקבלו. אך גם בנושא זה ברור שככל שהציבור יזדעק ולא יקבל זאת בשוויון נפש, הוא יוכל להוביל לשינויים, ובעיקר למנוע החלטות על התייקרויות נוספות בעתיד.

לעומת זאת, את התייקרויות מוצרי המזון נראה שיש סיכוי טוב יותר לבלום. שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברבינאי נקטו השבוע בצעד יוצא דופן וחריג מאוד, כאשר שיגרו מכתב לבכירי יצרני ויבואני המזון בישראל, בו הם מתריעים מפני העלאת המחירים ואף כותבים: "הכרזתכם על העלאת מחירים בעת הזאת היא צינית ופוגעת באזרחי המדינה... אזרחים ועסקים רבים טרם התאוששו מהקורונה, וממשלת ישראל עושה כל שביכולתה על מנת לסייע לצלוח את הגל, אך נדרש שיתוף פעולה מצד יתר השחקנים". לסיום הם הבהירו: "לא נהסס לנקוט בצעדים הנדרשים להבטחת כלכלה  תחרותית והוגנת".

האם יש משמעות להתבטאויות של השרים? לממשלה יש דרך אמתית לעצור את גל ההתייקרויות?

התשובה, כפי שניתן לשער, היא שלילית. הממשלה יכולה אמנם להחליט על הכנסת מוצרים נוספים לקטגוריית המוצרים שמחיריהם נמצאים תחת פיקוח, כאשר המוצרים שייבחרו יהיו כאלו שמחיריהם הועלו לאחרונה ללא הצדקה. אך סביר להניח שהדבר לא ייעשה, כיוון שהוא פוגע מאוד בשוק החופשי.

בנוסף, יכולה הממשלה לבדוק אם יש חברות שעברו על חוק התחרות בענף המזון, ואם אכן בוצע תיאום כזה, יהיה ניתן לנקוט נגדן בקנסות חמורים. הדבר אכן נעשה ובימים אלו מתבצעת חקירה על ידי 'רשות התחרות', אך בינתיים לא ברור שאכן זהו המצב.

הכוח של הצרכנים

לממשלה אין הרבה מה לעשות מלבד להמשיך לאיים, אבל כאן חשוב להבין שדווקא בנושא זה יכולים הצרכנים להיות אלו שמשנים את המצב. כי נכון אמנם שמחירי מוצרים רבים עלו, אך לכל המוצרים האלו ישנם מותגים חילופיים שמחיריהם נותרו כפי שהיו. ברגע שתהיה צריכה קולקטיבית אך ורק של המוצרים שמחיריהם לא התייקרו, זה בוודאי ישפיע על החברות היקרניות.

אין חברה שלא זוכרת את מחאת הקוטג' לפני כעשור, כאשר הצליחו הצרכנים על ידי הימנעות מרכישת קוטג', להוריד את מחיר המוצר משמעותית. חרם צרכנים כזה מאיים על החברות גם עתה, בוודאי יותר מהאיומים של ליברמן וברבינאי.

תוכיח על כך העובדה שבעקבות קריאות הצרכנים והאיומים לנקוט במחאות, הודיעה השבוע חברת אסם על כך שהיא דוחה את עליות המחירים בשלושה חודשים, עד לאחר הפסח. לחברת אסם הצטרפה גם חברת סנו שאחרי שייקרה חלק ממוצריה, היא הודיעה שתוזיל את חלקם בחזרה. לצידן היו חברות שהודיעו שיבדקו מה הן יכולות לעשות כדי להקל, אך באופן רשמי לא ביטלו את ההעלאות הצפויות.

אין ספק שלצרכנים במדינת ישראל יש כוח משמעותי, ונותר להם להתאחד ולהתאגד כדי לנסות להשפיע, לפני שיהיה מאוחר מידי.