אני נדבקתי והוא לא: האם אתם חסינים בפני הקורונה או פחות?

גל האומיקרון הוביל למספרים גבוהים של הדבקות, אך עם זאת אנו עדים ליותר ויותר מקרים של אנשים ששהו ליד חולי קורונה מאומתים ובכל זאת לא נדבקו – גם אם הם גרו באותו הבית. אם כן, מה גורם לאדם אחד להיות חסין מפני הידבקות ולשני להידבק בקלות?

על פי כתבה שפורסמה ב-N12, יש לכך כמה סיבות. "לא לכולן אנחנו מודעים. אפשר להגיד שישנן סיבות שקשורות לחסינות האישית ול'מפגשים' שחווינו עם גורמי מחלות; יש סיבות שקשורות לגנטיקה שלנו וכאלה שקשורות לסביבה", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן.

"בגדול, ידוע שתהליך ההדבקה הביולוגי מתקיים כאשר הגוף נחשף לפתוגן – מחולל מחלה כמו וירוס או חיידק. מאותו הרגע של החשיפה, מערכת החיסון נכנסת למצב של מלחמה ונמצאת במעין מרוץ מול הפתוגן. כאשר אדם סובל ממחלה, זה למעשה אומר שמערכת החיסון שלו לא הצליחה לעצור את נזקי הפתוגן".

תפקוד לקוי של המערכת החיסונית

פרופ' כהן מציין שבכל יום אנחנו פוגשים מאות אלפי פתוגנים. במרבית המקרים, הגוף שלנו מצליח להתגבר עליהם, ורוב הזמן, אנו כלל לא מודעים לכך. מה שעוזר למערכת החיסון להתכונן טוב יותר למפגש הזה הוא החיסון. "החיסון למעשה משמש כמעין מערכת מודיעין שעוזרת לגוף להתכונן לפלישת הנגיף. גם אנשים שחלו בעבר לרוב מתמודדים טוב יותר עם נזקי הפלישה, אם כי לעיתים העניין כרוך במחלה".

אז למה גם מחוסנים נדבקים?

פרופ' כהן אומר כי ישנם מספר גורמים שמשפיעים על הסיכוי שלנו להידבק, גורמים כגון גיל או מחלות רקע. אם, למשל, הנדבק סובל מסכרת סוג 2 או יתר לחץ דם - זה בהחלט יכול להפוך את ההדבקה לקלה יותר.

כמו כן, פרופ' כהן מציין כי ישנם מבוגרים שמביעם מחלה בצורה דרמטית יותר משום שעם השנים חלה ירידה בתפקוד מערכת החיסון שלנו. זאת בנוסף לאלה שסובלים מדיכוי חיסוני מולד או נרכש, שמערכת החיסון שלהם מתקשה להילחם בפתגונים. אצל קבוצת אנשים זו, הווירוס עלול להישאר זמן רב יותר.

לחוצים? זה משפיע על הסיכוי שלכם להידבק 

מעבר למצב האישי של כל אדם ואדם, ישנם גם גורמים סביבתיים שמשפיעים על הסיכוי שלנו לחלות. לדברי פרופ' כהן, שינה איכותית ותזונה עשירה בכל אבות המזון עשויות להשפיע על תפקוד מערכת החיסון שלנו ולמנוע את היחלשותה, כך גם חוסר שינה ומצבים של לחץ נפשי עלולים להשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון.

תמונת אילוסטרציה canva

יש לי גנים טובים

לכל אחד מאיתנו יש מאות גנים שאחראים על תפקוד תקין של מערכת החיסון, ואצל כל אחד מאיתנו יכולים להתרחש שינויים עדינים בפעילות הגנים הללו. מערכת החיסון יכולה להיות פחות אפקטיבית כאשר גנים בודדים אינם פועלים בצורה אופטימלית, כגון גנים שתורמים לזיהוי וירוסים. פרופ' כהן אומר שכפי שמישהו נוטה יותר להיות מצונן בחורף, סביר להניח שהוא יתמודד פחות טוב עם חשיפתו לנגיף הקורונה, אפילו פחות מבני המשפחה השוהים במחיצתו.

בנוסף לגורמים אלה, פרופ' כהן מציין כי לאחרונה מבינים בעולם המדע שגם לאוכלוסיית החיידקים שלנו המתקיימת במעיים - ה"מיקרוביום", קיימת חשיבות בוויסות תהליכים חיסוניים ובנטייה שלנו למחלות מסוימות.

זו (כנראה) הסיבה להדבקה חוזרת

נדבקתם פעמיים? פרופ' כהן מדגיש ששיעורי ההדבקות החוזרות היה נמוך, עד להופעת זן האומיקרון. "חשוב לזכור שהווירוסים בעצמם יכולים להשתנות ולא בטוח שמערכת החיסון שלנו שהורגלה ונלחמה כנגד וריאנט מסוים, תתמודד בהצלחה עם וריאנט חדש: לדוגמה, מי שחלה בעבר בקורונה מזן דלתא לא בהכרח מוגן מפני אומיקרון, בעיקר לנוכח העובדה שזה שונה במהותו מזן הדלתא. העניין דומה להדבקות המתרחשות בכל שנה מווירוס השפעת, בשל העובדה שהוא עובר שינויים".

ומה לגבי אפקטיביות החיסון?

פרופ' כהן מציין שלעיתים קיים שוני באפקטיביות החיסון נגד קורונה אצל אנשים שונים. דבר זה תלוי בגורמים כמו גיל או מחלות רקע. עם זאת, ישנן סיבות נוספות שעלולות להשפיע על האפקטיביות של החיסון, אך אלו עדיין בבחינה מדעית. "ככל הנראה מדובר בהבדלים הטמונים במערכת החיסון האישית שלנו אשר שונה אצל כל אחד ואחת", הוא אומר ומוסיף: "למרות האמור, צריך להודות שלא הכול ידוע לנו, וכאן בדיוק נכנס תפקיד המחקר המדעי - לקדם הבנה טובה יותר של תהליכים סבוכים אלה".