ההפסד הכי משתלם: מדריך למשקיע הנבון

השקעה היא פעולה שנעשית לטובת רווח לטווח הארוך. בטווח הקצר דווקא יש הפסד, ולכן זה לפעמים נגד האינטואיציה, אבל ההפסד הזה משתלם, כי הוא מניב רווח בטווח הארוך יותר. יש בתחילת הדרך איזה פרק זמן, שבו משקיעים - ועדיין לא רואים תוצאות. זה שלב בלתי נמנע, שלא אמור לייאש אותנו. זה פשוט שלב שבו ההשקעה והמסירות שלנו עדיין לא נותנים פירות, ולכן זה כה מתסכל... לפני שנראה איפה זה פוגש אותנו בחינוך, נתחיל עם כמה דוגמאות מתחומים אחרים.

1. חקלאות. אפשר לעשות הרבה דברים עם גרגר חיטה. אפשר לשים אותו בחמין, אפשר לעשות ממנו 'שלווה', אפשר לטחון אותו ומהקמח לאפות לחם ועוגות. ואפשר גם לקבור אותו באדמה ולתת לו להירקב. האפשרות האחרונה הכי פחות מתגמלת בטווח הקצר. בהתחלה גם לא נראה שמרוויחים מכך משהו. "הזורעים בדמעה", בוכים על ההפסד המידי, אבל, הם עוד "ברינה יקצורו", כי מהגרגר הבודד עוד תצמח, בעזרת ה', שיבולת מלאת חיטים, ולכן זה משתלם!

2. נדל"ן. מי שזכה בסכום כסף גדול, יכול להשתמש בו בהרבה דרכים יצירתיות: טיולים, אוכל מפנק, בגדים ומותרות. אפשר גם להשקיע אותו בנדל"ן, ולקנות בית או מגרש, או באפיקי השקעה אחרים כמו מניות וכו'. בטווח הקצר זה נראה לא כדאי, אבל מי שמצליח להתאזר בסבלנות ולהצטמצם קצת בטווח המידי, מרוויח בגדול בטווח הארוך.

3. מצוות. חלק מהמצוות שאנו עושים, גורמות לנו בטווח הקצר להפסד של משאבי כסף וזמן. ובכל זאת, אנו טורחים בערב שבת, ויודעים שמרוויחים בזה בשבת, הקרן קיימת לעולם הבא. ויש גם פירות בעולם הזה. אבל זה מחייב סבלנות ואמונה...

4. חינוך. גיל ההתבגרות מחייב אותנו להשתמש בכלים שאינם רק סמכות ומשמעת, אלא הרבה קבלה והכלה, כבוד וידידות, אמון ואהבה. לא תמיד זה נראה משתלם. הפעלת סמכות אמורה להיות יעילה יותר, אבל הגמרא (מסכת שבת דף לד) כבר אומרת שצריך לדבר בנחת אם רוצים שהילדים באמת יקבלו... הרבה הורים מתלוננים על הילדים, שלא מגיעים להם מתנות ופרסים, ולכן הם מתייאשים מהניסיונות לחזק את הקשר, וחוזרים להוכיח ולהעניש. אבל בטווח הארוך זה פשוט לא משתלם. הילדים רק ילמדו לתחמן, לשחק משחקים בזמן שהשוטר בסביבה, ולא באמת יטמיעו את הערכים החינוכיים שלנו.

הדרך האוהבת והמקבלת מחייבת סבלנות. זה לא נותן מיד פירות, הציפיות לתגמול מידי על כל מחווה אינן מציאותיות. צריך נשימה עמוקה, לעבור איזה שלב קריטי. גם כאן ההשקעה היא לטווח הארוך יותר, וצריך להתמיד בסבלנות, עם הרבה תפילה.

אני לא מבין הרבה באחוזי תשואה של מניות, אגרות חוב, נפט, זהב ויהלומים ושאר אפיקי השקעה. אבל דבר אחד ברור לי: אין בעולם השקעה משתלמת יותר מהשקעה בילדים שלנו. הם עוד יעריכו למפרע כל גרם של השקעה, כל קורטוב של זמן איכות. כרגע הם אולי חוששים להראות זאת, הם חוששים שזה "שטר חוב" מחייב. גם אם בטווח הקצר האהבה והקשר החם לא נראים משתלמים, בטווח הארוך עוד נראה בוודאי עד כמה זו ההשקעה המשתלמת ביותר בעולם.