בנט VS מגל: האופורטוניסט מול איש העקרונות

על הכורסה באולפן התוכנית "אינטימי" ישב ראש הממשלה נפתלי בנט וענה בנינוחות לשאלות של המראיין רפי רשף. בשל האופי הרגוע והייחודי של התוכנית, מרואיינים רבים חשים בה כמו על ספת הטיפולים אצל הפסיכולוג, משילים מעליהם אט-אט את דמותם הרשמית וחושפים את האדם האמיתי שמאחורי הדמות. כך גם קרה לנפתלי בנט.

הריאיון התנהל בנחת שעה ארוכה, ואז רשף הפתיע את בנט ושאל אותו מה דעתו על ינון מגל. מי שצפה בריאיון יכול היה לראות כיצד בנט נע במקומו באי נוחות: "ינון הוא אדם טוב שנכנס לכת הביביסטית הזאת והפך להיות אוטומט... משהו קרה שם", השיב כשהוא מוסיף תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה.

התגובה הזאת של בנט, שמדביק למגל כינוי גנאי של חבר בכת ומנסה להצמיד לו תווית של אדם נטול חשיבה, אינה מקרית. לבנט ולמגל היסטוריה משותפת ארוכת שנים, כאשר בשלב מסוים נפרדו דרכיהם. לאחר כברת דרך שעשו במסלולם השונה, בנט מוצא את עצמו כיום במקום השפל ביותר מבחינת מעמדו הציבורי, בעוד ינון מגל הפך לאיש תקשורת מוערך שמאות אלפי אזרחים מאזינים לו ועוקבים אחר אמירותיו. הנתון הזה צורב לבנט, כי הוא משקף היטב מיהו שדרכו נחלה כישלון חרוץ ומי זה שצעד בדרך הנכונה.

הסיפור של מגל ובנט חוזר לראשית שנות התשעים, אז שירתו השניים יחד בסיירת מטכ"ל. לאחר שירותם הצבאי התקרבו שניהם לדת; בנט חזר לחבוש כיפה ומגל החל לשמור שבת. בחיים האזרחיים פנה בנט לפעילות במסגרת מועצת יש"ע, לאחר מכן השתלב בזירה הפוליטית ועמד בראש מפלגת הבית היהודי. מגל פנה לתחום התקשורת והתקדם מתפקיד לתפקיד. בזמן הפינוי מגוש קטיף הוא התבלט כאשר הפך לקול היחיד בתקשורת הכללית שזעק נגד הגירוש, וכך גם הפך לאיש תקשורת שהתאפיין בדעה עצמאית ואומר את אשר על ליבו "מבלי לדפוק חשבון לאף אחד". בשנת 2015 הזמין בנט את מגל להצטרף אליו למפלגה, ומגל נענה. וכך, בבחירות שנערכו באותה שנה נבחר מגל לכנסת ומונה ליושב ראש הסיעה ולחבר במספר ועדות.

הפרק הפוליטי של מגל היה קצר מאוד. אחרי 35 שבועות בהן כיהן כחבר כנסת הוא התפטר, זאת בעקבות פוסט ברשתות החברתיות שהאשים אותו בהתנהגות לא ראויה. בנט לא המתין עד לסיום בירור העניין, ומגל נאלץ להתפטר. על ההתנהלות של בנט באירוע ויחסו המתנכר התבטא מגל: "(בנט) קרא לי חבר אמת ותקע לי סכין בגב... אופורטוניסט שקרן!". החקירה, אגב, שהמשטרה פתחה בעניין הסתיימה כעבור זמן קצר בלא כלום.

ואכן, אופורטוניזם הוא המאפיין הבולט של בנט. מי שעוקב אחר התנהלותו לאורך השנים יכול לזהות אצלו דפוס התנהגות קבוע של בחירת ערכים ונטישתם לפי צרכיו הפוליטיים. כאשר עמד בראש מפלגת הבית היהודי הוא הציג עצמו כאדם דתי וכמי שמציית לרבנים, אך בשנת 2018 – לאחר שחש שביסס את מעמדו הפוליטי – נטש את הבית היהודי על חובותיה הכבדים והקים את מפלגת "הימין החדש". כדי להדגיש את זהותו הפוליטית החדשה, הוא נשק על לחיה של מנחה בכנס בטחוני והסביר שאינו מחויב יותר להלכה.

ציבור המצביעים לא אהב את התנהלותו של בנט, ובאותה מערכת בחירות מפלגתו לא עברה את אחוז החסימה. אך בנט לא למד את הלקח. כעבור שנתיים, כאשר הוא מתפאר שרק הוא יצליח לגבור על הקורונה ולהציל את הכלכלה, הוא התמודד שוב בבחירות. במהלך מערכת הבחירות הוא הבטיח מעל כל במה, ולכל מי שרק מוכן היה לשמוע, שפניו רק לממשלת ימין ושהוא לא ייתן יד לממשלה בראשות יאיר לפיד. חלק מהציבור האמין לו ותמך בו. אך עם קבלת תוצאות הבחירות בנט חזר לסורו וחשף שוב את אופיו. הוא הפנה עורף לבוחריו ולערכיו, התנער מהבטחותיו והקים ממשלת שמאל על מלא שכוללת התחייבות להציב את לפיד בראשות הממשלה.

לעומתו, ינון מגל חזר לתקשורת והפך לדובר החד והבהיר של הציבור האמוני בישראל. הוא לא מהסס לומר את האמת ונלחם עליה ללא חת מול כל המלעיגים – ומנצח. בחייו הפרטיים הוא שומר מצוות, קובע עיתים לתורה ומעריץ את גדולי התורה. הציבור הרחב מזדהה עם מה שהוא מייצג ומשיב לו אהבה. כיום תוכנית הרדיו בה הוא משתתף נחשבת לאחת המושמעות בישראל, וההופעות שלו בתקשורת זוכות לרייטינג גבוה. בשל עמידתו על העקרונות וכמי שהוכיח שפיו וליבו שווים, מגל הפך לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בישראל.

וכך, ניצבים שני החברים לשעבר למבחן הציבור – האחד תככן חסר עכבות, נטול ערכים ומונע מאינטרסים אישיים; ומולו איש עקרונות ודובר אמת, גאה בערכיו היהודיים, שמונע מתודעת שליחות עצומה למען הזהות היהודית והמסורת.

והציבור הכריע: ראש הממשלה נפתלי בנט זוכה לבוז וחוסר אמון שלא נראו כמותם בתולדות מדינת ישראל. ומאידך, איש התקשורת ינון מגל זוכה להערכה והוקרה חסרות תקדים.

לאור זאת, די מובן מדוע בנט מטיח עלבונות כאשר נשאל על ינון מגל. הלא כן?