הרבנית ימימה על פגסוס והאזנות סתר: "אנו רגילים לרוגלה האלוקית מגיל אפס"

נתחיל ברעידת האדמה הגדולה שקרתה השבוע. אנשים פתאום מבינים עד כמה הם חדירים ואיך עוקבים אחריהם ואיך משתילים תוכנות בטלפון שלהם. זה מערער הכל וזה מבהיל. מבהיל לגלות עד כמה אנחנו חשופים לכזו חדירה לפרטיות.

ובעצם יהודי חי ככה. יהודי יודע שהוא חי עם פגסוס אלוקי כל הזמן: עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִין.^[1] על הבוקר אנחנו עם ה"מוֹדָה – אֲנִי לְפָנֶיךָ! אני יודעת שאני מתוסרטת ומצולמת". כיהודים אנחנו רגילים לרוֹגְלָה האלוקית מגיל אפס.

כך שאם יש משהו שיכול באמת להרגיע את הערעור הזה של "אמאל'ה, כולם יודעים עליי הכל!" הרי זו ההבנה שהקב"ה בעצם שומר עלינו.

אתמול היה היארצייט של משה רבנו. למדנו את פרק צ"א שהוא כתב בספר התהילים. הוא כותב שם: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. יש האזנת סתר מתמדת לחיים שלנו על ידי ריבונו של עולם. כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי^[2] – כל המידע החסוי שלי, אצלו. יש בהבנה הזאת כדי להרגיע באיזשהו אופן את הערעור הפנימי הזה.

איך עוד אפשר להרגיע?

ופרשתנו, תצווה, תדבר על הבגדים. שמונה שכבות יש לכוהן הגדול: מעיל, ומכנס, ואבנט, ועוד ועוד וזה נורא יפה. וזה נורא... כבד. כבד להתלבש כמו יהודי, זה באמת כבד. שאלה אותי פעם חיילת בהרצאה: "הרבנית, תגידי, למה כל הלבוש הזה?" וזה בכלל לא קל. לימדתי השבוע בשיעור שלי שזה נראה קלאס, ומושג על ידי אינסוף מאמץ.^[3] זה באמת סוג של כובד.

והוא חייב את זה. הוא נכנס, הכוהן הגדול, לִפְנַי וְלִפְנִים, למידע הכי חסוי שיש. וכשנכנסים למקומות האלה הכל בפנים מתערער. כל הַפְּנִים פתאום מרגיש חשוף וחדיר. והבגדים, הם סוג של ביטחון ושל הגנה.

אנחנו רואים את זה אצל אסתר המלכה כשהיא צריכה להיכנס לפניי ולפנים אל חצר גינת הביתן. היא כל כך מעורערת בפנימיות שלה. בפעם הראשונה היא עושה משהו בניגוד לרצונו של מרדכי. תמיד "אֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ".^[4] והפעם הוא לובש "שַׂק וָאֵפֶר"^[5] והיא אומרת לו "סליחה, מרדכי. עכשיו אני הולכת (לא עלינו) לעבור כזו חדירה לפרטיות, כזה ניסיון נורא. על ה'מה' בחיים שלי כרגע אין לי שליטה, כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.^[6] אבל ה'איך' – תלוי בי".

"וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת".^[7] היא תעבור את זה ותזכיר לעצמה: אני מלכה. הפנימיות שלי לא חדירה לרוע ולרשעות. אני מזכירה לעצמי שאני מכהנת עכשיו, כמו הכוהן הגדול, בתפקיד ענק עבור העם שלי ואף אחד בעולם לא יכול להגיע לפנימיות שלי.

בגדים ביהדות הם לא דבר מזולזל! הם ה'איך' – איך אני צולחת את היום הזה במלכות. לכן זה חשוב גם לנשים בבית, הבגד היפה, כיסוי הראש המסודר. זה כל כך מרגיע. זה חוק הגנת הפרטיות האולטימטיבי. שנזכה.

מקורות ומראי מקום:

[1]משנה, מסכת אבות פ"ב, משנה א.

[2]תהילים פרק כ"א פסוקים א', ט'.

[3]פרפרזה, "קלאס באפס מאמץ", מילים ולחן: אבשלום אריאל, יסמין מועלם, נטע ברזילי, לירז רוסו וירדן פלג.

[4]אסתר ב', כ.

[5]אסתר ד', א: "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה."

[6]אסתר ד', טז.

[7]אסתר ה', א.