חדשות בריאות
מי מגדל את ה- BA2 במעבדה, ומדוע? כל מה שיודעים על תת-הזן החדש שמתפשט בישראל ובעולם
תת-הזן החדש של האומיקרון מעורר דאגה בישראל ובעולם כולו. האם הוא מדבק יותר, ועוקף את הגנת החיסון, ומה עולם הרפואה כבר יודע עליו?
- נעמה גרין
- פורסם ט' אדר א' התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
תת-הזן החדש של האומיקרון מעורר דאגה בישראל ובעולם כולו. ארגון הבריאות העולמי צופה שה-BA2 ילך ויתפשט ברחבי העולם. מריה ואן קרכוב, המובילה את תחום הקורונה בארגון הבריאות העולמי, אמרה כי הם עוקבים אחרי ארבע גרסאות שונות של וריאנט האומיקרון. "BA2 מדבק יותר מ-BA1 ולכן אנו מצפים לראות את BA2 עולה ברחבי העולם".
ואן קרכוב הוסיפה שאין כרגע סימנים להבדלים בחומרת המחלה הנגרמת על ידי שני תתי הזן, אך ציינה שהמחקר בנושא עדיין נמשך.
חוקרים בדנמרק מצאו ש-BA2 מדבק בערך פי 1.5 מ-BA1, והוא מדביק גם אנשים מחוסנים, ואפילו כאלו שקיבלו את המנה השלישית של החיסון. עוד מצאו החוקרים שאנשים מחוסנים לחלוטין נוטים פחות להפיץ אותו מאשר לא מחוסנים.
"החיסונים נשארים יעילים מאוד במניעת מחלות קשות ומוות, אם כי הם אינם מונעים את כל ההדבקות,, אמרה ואן קרכוב, וקראה לאנשים להתחסן ואף לעטות מסיכות בתוך מקומות סגורים.
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, הסביר בראיון ל'וואלה' כי עד שנדע מהן מלוא המשמעויות של ה-BA2, אבל יש כבר מספר עובדות שעולם הרפואה יודע עליו.
"עדיין אין מספיק מידע, אך מניטור בביוב אנו יודעים שהווריאנט הזה ככל הנראה מפושט ברמה ארצית". ניטור נוכחות הנגיף בדגימות ביוב מתבצע ברחבי הארץ ומטרתו בין השאר לחזות התפרצויות ולהעריך את מידת ההתפשטות של זנים.
"אנחנו בינתיים לא רואים שהוא מייצר תחלואה קשה יותר, אבל הוא כן יותר מדביק", אומר פרופ' דוידוביץ', "עד כמה שקשה להאמין כי האומיקרון עצמו מאוד מדבק". עדיין לא ברור אם אנשים שנדבקו באומיקרון יכולים להידבק גם בתת הזן החדש, אך ההערכה היא שבשל הדמיון בין שני הזנים האחרונים, למחלימים תהיה איזושהי הגנה.
השינוי הגנטי של האומיקרון, לעומת זנים קודמים של נגיף הקורונה, גורם לכך שהחיסון פחות יעיל במניעת הדבקה בו, אך כן יעיל במניעת תחלואה קשה ומוות. פרופ' דוידוביץ' מסביר כי כנראה שמאפיינים אלו נכונים גם לתת הזן BA2. הוא מסייג את דבריו בכך שעדיין מוקדם לדעת. "אנשים נדבקים ולוקח זמן עד שהם מפתחים תסמיני מחלה. יש פער של לפחות חודש עד שאנחנו מבינים טוב יותר את המשמעויות", הוא מציין.
בישראל, וגם בעולם כולו, מגדלים את ה-BA2 במעבדה, כדי להכיר אותו טוב יותר ולהבין את ההשפעה שלו על הבריאות ועל השגרה. "במעבדה הארצית לנגיפים של פרופ' אלה מנדלסון מגדלים אותו כדי לראות איך נוגדנים מדם של שאנשים שחוסנו או שחלו בעבר מגיבים כלפיו", מסביר פרופ' דוידוביץ', ומציין שהתהליך עדיין לא הסתיים. הוא מעריך שיהיו תוצאות בקרוב, ואז נוכל לדעת יותר.
"האומיקרון שונה מהדלתא באופן משמעותי", אומר פרופ' דוידוביץ', "והוא שינה לחלוטין את המגיפה. כרגע לא נראה שתת הזן החדש יעשה שינוי גדול, אך אני מדגיש שהכל נאמר בהסתייגות, יש להמשיך ולבדוק".
על פי המידע המגיע מדנמרק, ככל הנראה התפשטות ה-BA2 תאריך את הגל החמישי הנוכחי. עד כמה? "זה לא ברור עד הסוף", אומר פרופ' דוידוביץ', "אבל אני לא חושב שהוא משנה את התמונה הכוללת. הדברים שאנחנו יודעים שצריך לעשות - להאיץ את החיסונים, המשך שימוש במסיכות, כי יש הדבקה נרחבת בקהילה, לעשות שימוש מושכל בבדיקות ביתיות לפני מפגש עם אנשים בסיכון - כל האסטרטגיה ממשיכה באותו אופן".