מה הוביל את החקלאי שאינו דתי לשמור שמיטה? איל גולדינר משתף

"זו הייתה החלטה שקיבלתי תוך כמה רגעים – לא הייתי צריך לשאול או להתייעץ, הבנתי באופן הפשוט ביותר שאני רוצה לשמור שמיטה, ומאז לא היה שום דבר שיכול לעכב אותי", את הדברים אומר איל גולדינר, חקלאי המתגורר במושב עמיקם, הסמוך לזיכרון יעקב.

גולדינר מגדל בשדותיו בעיקר ענבים ליין וקצת רימונים. כבר 25 שנה שהוא עוסק בתחום החקלאות, אך את השמיטה הוא זוכה לשמור בשנה זו בפעם השנייה. "ולא, אני בכלל לא אדם דתי ולא מגדיר את עצמי ככזה", הוא מדגיש בפתח הדברים.

"החלטתי שאסתדר לבד"

אז מה בכל זאת הוביל אותו לשמור שמיטה? "הכל התחיל בשמיטה הקודמת, לפני כשבע שנים", הוא משתף, "באותם ימים הייתי בפרויקט חקלאי באוסטרליה, שכן כחלק מעבודתי אני מתעסק גם בפרויקטים בחו"ל. בכל פעם כשמזדמן לי לצאת מהארץ אני לוקח בחשבון שלא עובדים בחו"ל בשבתות ובימי ראשון, לכן אני לוקח איתי חומר לימודי בפרשת שבוע ובמשניות, כדי שיהיה לי במה להתעסק".

רגע, אבל אמרת שאתה לא אדם דתי...

"נכון, אז מה? אני לא לומד משנה ופרשת שבוע בגלל הקשר לדת, אלא כי אלו דברים שמעניינים אותי. בפרט הפרקים שעוסקים בכניסה לארץ. כמי שמסתובב ברחבי הארץ ומחובר מאוד לקרקעותיה, אני מרגיש שמתווסף לי הרבה ידע כשאני יודע מה כתוב על כך במקורות".

אותה נסיעה התרחשה כבר אחרי שהחלה שנת השמיטה, אלא שמבחינתו של גולדינר לא הייתה לכך כל משמעות. "ידעתי שזו שנת שמיטה, וגם ידעתי שאני לא מעוניין לשמור אותה, כי זה קשה לי וכבד עליי, ואני לא מסוגל", הוא מבהיר. אלא שדווקא בתקופה בה שהה בחו"ל והזדמן לו לעיין בספרים, הוא מצא את עצמו מתמקד בהלכות שמיטה שנראו לו הכי רלוונטיות לאותה תקופה. "אני זוכר את עצמי במשך שבת שלמה קורא את הדברים ומבין את העניין, ואז ביום ראשון מתקשר לאשתי ומודיע לה: 'השנה אני שומר שמיטה'".

איך אשתך הגיבה?

"היא אמרה לי: 'בשמחה, אבל מה זה אומר?' השבתי לה: 'אני בעצמי לא יודע, רק ברור לי שאני רוצה לשמור את השמיטה', ובכך הסתכמה השיחה".

כשחזר גולדינר לארץ הוא לא שכח את החלטתו, ואחד הדברים הראשונים שעשה היה להיפגש עם נציגי משרד החקלאות ולברר איך עושים זאת בפועל. 'במשרד אמרו לי בתגובה: 'הגעת מאוחר מידי, כבר סגרנו את רשימת החקלאים שנתמכים על ידינו בשמיטה'. האמת היא שבכלל לא התכוונתי להיתמך, ורק אז התחלתי להבין שמי ששומר שמיטה יכול לקבל סיוע מהמדינה. אז נכון שלא היה מי שיתמוך בי, אבל בכל זאת הגעתי למסקנה שאוכל להסתדר בכוחות עצמי, ואם באמת חשוב לי לשמור שמיטה – אז אעשה את זה".

אלא שלמחרת ציפתה לו הפתעה. "יצרו איתי קשר מטעם 'קרן השביעית' ואמרו לי: 'שמענו שאתה שומר שמיטה, גם הבנו שאתה מתגורר ביישוב לא דתי, אז איך הגעת לזה?' לאחר שהסברתי להם על מה שהוביל להחלטה, וסיפרתי את הסיפור שלי, הם הבטיחו לי שיעניקו לי תמיכה כספית ככל שיוכלו. בנוסף, הם גם נתנו לי הדרכה כיצד לשמור ומה לעשות, כי עד אז לא מספיק הבנתי את המשמעות". 

ניסיון של גיבורים

יחד עם הכל, מבהיר גולדינר כי שמירת שמיטה אינה דבר פשוט כלל עבור חקלאים. "גם אלו שמקבלים מימון מהמדינה או מקרן השביעית, עדיין סופגים לכאורה הפסדים גדולים, כי גם אם כיסו להם את ההוצאות, את הפרי עצמו הם לא יכולים למכור, אז זאת אומרת שאין כל הכנסות".

אז מה נתן לך בכל זאת כוח להמשיך לשבות, ובשנה זו אף לחזור על כך שוב?

"כפי שציינתי, אני אוהב להעמיק בפסוקים ובמפרשים, ופשוט הגעתי למסקנה שמדובר בצעד בסיסי שכל כך נדרש. הרי באמת האדמה לא שייכת לנו, וכשאני מתבונן סביבי על הגבעות שסביב זיכרון יעקב, אני רואה הכל פורח, בזמן שבתמונות משנות ה-50 היו כל השטחים הללו קירחים כמו מדבר. זה לא רק שאנחנו, בני האדם, שתלנו, אלא גם כל הצמחייה הטבעית על ההרים התחדשה. זה משהו מדהים, ממש פלאי-פלאים, לא מעשה ידי בני אדם בכלל. כמי שעובד בטבע ורואה את זה בכל יום מחדש – אני לא יכול להישאר שאנן. ברור לי שיש מישהו מלמעלה שאחראי על הכל, ואם הוא מבקש ממני להפקיר את השדה שלי – זה מה שאעשה.

"באופן אישי גם מדברת אליי העובדה שלמעשה אני בין היחידים בארץ שיכולים לזכות בכזו מצווה מיוחדת – הרי בכל הארץ יש כ-2000 חקלאים, ומתוכם הרוב אינם שומרי שמיטה.

ואיך הגיבו החקלאים האחרים כששמעו שאתה שומר שמיטה?

"בתחילה הם ממש התפלאו, היה נראה להם שמה שאני עושה זה ממש לא הגיוני. אבל מעולם לא הקשבתי לתגובות של הסביבה, והן גם לא מעניינות אותי. אני עושה מה שנראה לי נכון. כעת, בערב השמיטה הנוכחית, הזדמן לי לשוחח עם כמה וכמה חקלאים, ולנסות לרתום גם אותם למצווה החשובה. יש לפחות ארבעה חקלאים מהאזור ששומרים היום שמיטה בזכותי, ואולי בהמשך יגיעו עוד נוספים".

ואי אפשר שלא לשאול מה אמרה לבסוף אשתך, היא זרמה עם כל המהלך?

"כשחזרתי לארץ ובישרתי לה שאני הולך לשמור שמיטה, היא שאלה בהיגיון: 'אבל מאיפה יהיה לך כסף כל חודש?' עניתי לה: 'אני מאמין שנסתדר'. ובאמת כך היה. אני לא יודע להסביר את זה, אבל הצלחתי בתחומים אחרים שאני עוסק בהם והתווספו לי עבודות שלא חשבתי עליהן. גיליתי שהקב"ה הוא זה שמנהל את העולם, ויש בזה משהו מאוד מרגיע כשאתה מבין את זה. אתה יודע שלא מוטל עליך לחשוב ולהכריע. יש כוח עליון שגדול הרבה יותר ממך".