דימוי עצמי: איך תיסע לעיר רחוקה אם כל מה שיש לך זה אופניים?

לדימוי עצמי נמוך עשויים להיות גורמים רבים. נעמוד על כמה מהם.

לפעמים, אדם באמת אינו מוצלח במיוחד בתחום מסוים. אולם במקום להכיר את מגבלותיו, לזהות את חולשותיו ולהתמקד בחוזקות שלו – הוא ממהר לעשות הכללה ולומר לעצמו: "אני לא מוצלח, נקודה". לכן, כדאי מאד לנסות לעצור את התהליך בתוך כדי התהוותו, ולא להיכנס כלל אל המקומות החשוכים הללו. חשוב מאד שהאדם ידע לזהות בעצמו את התחומים בהם הוא מוצלח יותר – ואת התחומים בהם הוא מוצלח פחות, ולהתמקד, כמובן, בחוזקות שלו – במקום בנקודות התורפה שעלולות לעמת אותו עם כישלונות חוזרים ונשנים.

במקרים אחרים, נובע הדימוי העצמי הנמוך מהשוואה לאחרים. אדם שעושה, פועל ויוצר, עלול לאבד את הדימוי העצמי שלו – רק משום שהוא משווה את העשייה ואת ההצלחה שלו לעשייתם והצלחתם של אחרים. הוא אמנם הצליח די טוב במבחן, אבל החבר קיבל ציון הרבה יותר טוב... הוא אמנם פעל רבות למען הכלל, אבל מה הוא ומי הוא אל מול עסקן פלוני שכל חייו הינה מסכת רציפה של עיסוק בצרכי ציבור באמונה...

כדי שלא לבוסס בדימוי עצמי נמוך, טוב יעשה האדם אם יבחן את ההישגים שלו במשקפיים אובייקטיביות ויעריך את ההצלחות שלו – בפני עצמן, ולא בהשוואה להצלחותיהם של אחרים.

לסיום, יש לזכור שהמתכון המושלם לדימוי עצמי נמוך – הינו חוסר מעש... אדם שמבטל את זמנו ואת כוחותיו, ונמנע מעשיה – מבטיח לעצמו רגשות תסכול ואכזבה עצמית, שבסופו של דבר תפגע בתפיסה שלו ביחס לעצמו ותגרום לו לראות את עצמו באור שלילי, ובמילים אחרות: תגרום לדימוי עצמי נמוך. לכן, גם אם ברגע זה אנו לא רואים את ההצלחה באופק, חשוב לשמר באופן רציף את העשייה – כדי שהמצב לא יתדרדר עוד יותר.

לראות את האופק

הבעיה היא, שלעיתים – האדם כבר מאמץ לעצמו דימוי עצמי נמוך, ומכאן ואילך, המצב כבר מורכב בהרבה... משום שלהימנע מלהיכנס למקום הכואב והחשוך הזה – הרבה יותר קל מאשר להיחלץ ממנו. באופן טבעי, כשהאדם כבר שוקע בתוך מצב מסוים, בפרט אחרי שהוא מדביק לעצמו תווית מסוימת – הרבה יותר קשה לו לשנות את הסטטוס שהוא אימץ, ולשנות את דפוס החשיבה שלו ביחס לעצמו. כך, האדם מתחיל לשרת את התווית שהוא הדביק לעצמו, במקום לנסות לשנות אותה.

אדם בעל דימוי עצמי נמוך אינו מסוגל לחשוב על עצמו כמי שיכול לפרוץ קדימה. הוא נתפס בעיני עצמו כבעל יכולות מוגבלות, ומשכך – הוא כלל לא ינסה לשנות את הסטטוס הזה.

נוכל להמחיש זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אדם שלרשותו עומד זוג אופניים, יודע כי ביכולתו להתנייד בגבולות השכונה, או לכל היותר בגבולות העיר. הוא אפילו אינו מעלה בדעתו את האפשרות להגיע לערים אחרות, ועל אחת כמה וכמה לארצות אחרות, משום שהוא יודע שיכולתו מוגבלת. לעומת זאת, אילו אותו אדם היה יודע שבחניה ממתין לו רכב חדיש עם נהג צמוד – הוא ודאי היה מפתח ציפיות אחרות ביחס לעצמו, ופורץ בתוכניותיו ובמחשבותיו קדימה.

ובכן, זה בדיוק מצבו של האדם בעל הדימוי העצמי הנמוך. הוא אפילו אינו מנסה לנתץ את הכבלים בהם כבל את עצמו, משום שהוא אינו מאמין שיש לו פוטנציאל ויכולת. הוא מאמין שהיכולות שלו מוגבלות והמסוגלות שלו נמוכה, ומשום כך השאיפות שלו רחוקות מלהיות יומרניות. אילו אותו אדם היה יודע עד כמה רב הפוטנציאל שלו – יתכן בהחלט שהשאיפות שלו היו שונות לחלוטין, והוא היה חדור במוטיבציה להגשים אותן!

הדבר דומה לאדם אשר בחצר ביתו חונה רכב חדיש, ואילו הוא מתכנן את זמנו כביכול עליו לעשות את דרכו כשהוא רכוב על אופניים... מדובר בוודאי בהחמצה שאין לה כל הסבר הגיוני!

האדם בעל הדימוי העצמי הנמוך, אינו מאמין שביכולתו להיות טוב יותר מכפי שהוא כעת. ובכדי להיחלץ מהמצב הזה, הצעד הראשון הינו: להפסיק להגביל את השאיפה! פתגם עממי אומר: "אל תיתן למי שהיית אתמול למנוע ממך להיות מי שאתה יכול להיות מחר". ואכן, זו הגישה הנכונה: על האדם לזכור, שגם אם לא עלה בידו עד עתה להצליח בתחומים מסוימים, או אפילו בסך הכללי – אין בכך כדי לחסום את האופק בפני הצלחה עתידית. כאשר יפנים זאת האדם, הוא יקבל את המוטיבציה לחולל שינוי, ולנסות למצוא בתוכו את הכוחות ואת היכולות שיצעידו אותו קדימה.

כדי להיחלץ מתוך מציאות של דימוי עצמי נמוך, צריך האדם בראש ובראשונה להפסיק לפגוע בעצמו. להפסיק לבקר את עצמו, ולהיפך: לחפש במהלך כל היום את ההצלחות שלו ואת המקומות בהם השיג הישגים ראויים לשבח.

חשוב כמו כן, להשתדל להימצא בחברה תומכת ומפרגנת, מעודדת ומחזקת, ולא בחברה שמשפילה ופוגעת. מומלץ לשהות כמה שיותר בחברתם של אנשים אופטימיים ובעלי תפיסה חיובית על עצמם ועל הסביבה... כאשר אדם נמצא בחברה שמדגישה כל הזמן את החסרונות של הסביבה, הוא מושפע מכך ומתמקד בחסרונותיו שלו עצמו... לעומת זאת, כאשר אותו אדם יהיה בחברה אופטימית שרואה את העולם ואת הסביבה באור חיובי – הוא יושפע אט אט ויאמץ את צורת המבט הזו גם ביחס לעצמו.

זאת ועוד:  מומלץ לכל אדם, למצוא את האנשים המהווים בעבורו דמות מעוררת השראה, ולהיצמד אליהם. למשל: כאשר אדם מסתופף בצילו של אחד מגדולי הדור, הוא רואה לנגד עיניו דמות מעוררת השראה, שמוכיחה עד כמה יכול האדם להתעלות ולהתרומם מעל פני הקרקע. מעתה, באופן טבעי, אותו אדם ירגיש כי גם אם אינו יכול להגיע למדרגתו המלאה של אותו אדם גדול – לפחות הוא יכול להתקרב אליה.

כאשר אנו מביטים בדמותם של אנשים מעוררי השראה, אנו מבססים את האמונה ביכולתם של חלומותינו להתגשם. אם, למשל, אנו שואפים להיות תלמידי חכמים, אבל מתקשים להאמין כי אכן ישנה אפשרות לכבוש פסגות גבוהות בידיעת התורה - הרי שהבטה בגדלותם של גדולי ישראל תוכיח לנו כי החלום בהחלט מציאותי, וגם אם עלינו להתאמץ בכדי להגשים אותו – מכל מקום מדובר במציאות אפשרית.