האם ילדים יכולים לסבול מעודף מחמאות?

אני מחמיאה רבות לילדי ונוצר מצב שילדי כבר לא מרגישים שזה אמיתי מתי כן לשבח ומתי לא?

שבחים אהובים וחשובים לכולם.

בעיקר אנחנו אוהבים לשבח את ילדינו על כל דבר טוב, ולתת להם הרגשה שהם אלופים...

כשאנו משבחים את ילדינו ואומרים להם מה אנחנו אוהבים בהם ובהתנהגות שלהם, אנו מסייעים להם להרגיש טוב עם עצמם.

מחקרים מראים ששבחים מסייעים בחיזוק דימוי עצמי חיובי, ומגבירים תחושת מסוגלות.

כשרוצים לחזק התנהגות רצויה, יש לשבח את ההתנהגות הרצויה במקום להעיר על ההתנהגות הלא רצויה. נמצא ששבח מועיל יותר מביקורת, ולכן ההמלצה היא להמעיט בביקורת.

יש לשבח את הילדים על המאמץ וההשתדלות, לא רק על התוצאה. נניח שהוא למד למבחן. יש לשבח אותו על כך: "כל הכבוד על כך שהשקעת והתאמצת ולמדת למבחן". אם היה גם הישג ותוצאה - כמובן לשבח את ההצלחה, כתוצאה מהמאמץ.

לא לחכות לכך שילדים יעשו דברים גרנדיוזיים ומושלמים. לשבח גם על דברים קטנים.

חלק מהילדים, ובעיקר אלה שאינם בטוחים בעצמם, זקוקים לשבחים רבים יותר מאחרים.

יש לשבח על נקודות חוזק וכישרונות, אך אין לעשות השוואה בינם לבין האחרים. זה פוגע בהם ומעורר מחשבה שאני שווה או לא שווה ביחס לאחרים, ולא ביחס להתקדמות שלי ולמאמצי.

האם שבחים ומחמאות הם תמיד טובים?

מחקר של אוניברסיטת הוואי שפורסם בשנת 2014 טען כי ילדים שמקבלים שבחים בהפרזה, עלולים להינזק מכך. למשל, ילדים עם דימוי עצמי נמוך, או עם יכולות נמוכות, עלולים להילחץ משבחים מופרזים, ולהרגיש שמצפים מהם להישגים גדולים מכפי יכולתם, ושהם אינם לעמוד בזה, וכך דימויים העצמי נפגע יותר.‏

שבחים כלליים, שאינם מדויקים, עמומים ולא מכוונים, עלולים לאבד את השפעתם. ואם משתמשים בהם כשהילד לא עשה דבר, הם יכולים להזיק, כיוון שהילד לומד שאין צורך לעשות דבר כדי לקבל שבח.

יש לשבח התנהגות חיובית באופן שמתאר מה אנחנו אוהבים בהתנהגות, וכן חשוב שזה יהיה סמוך לאירוע (אף על פי שאפשר גם בדיעבד) :"אהבתי שחילקת מהחטיף לאחיך". חשוב לשבח התנהגות המעידה על עצמאות ויוזמה, על עמידה בהסכמים ובהתחייבויות (במיוחד עם מתבגרים), על לקיחת אחריות (הכנת שעורי בית) ועל מאמץ.

עידוד ושבחים מסייעים בבניית דימוי עצמי חיובי ובבניית ביטחון.

שבח ועידוד מילולי מסייעים לילדים לזהות כשהם פועלים נכון, ולהגביר פעילות זו.