חדשות בריאות
10,000 מתים מקורונה: "לאה, מרדכי, אלון, שני, ימימה – כולם רצו להמשיך לחיות"
הגל הזה הוא לא הצלחה אדירה, כפי שטוען ראש הממשלה בכל עת. התנהלות הממשלה בגל הזה הוא כישלון מחפיר. כישלון ניהולי ומנהיגותי, מצפוני ומוסרי
- נעמה גרין
- פורסם כ"א אדר א' התשפ"ב |עודכן
(צילום: דוד כהן / פלאש 90)
הלילה נחצה קו ה-10,000 מתים מקורונה: "לא משנה איך תשחקו עם המספר העצום הזה. מדובר בנתון איום", כותבת שרית רוזנבלום, כתבת הבריאות של 'ידיעות אחרונות', בטור נזעם. "10,000 גברים ונשים, הורים, אחים ואחיות, בנים ובנות, שאלמלא הנגיף עוד היו איתנו. מבלים, צוחקים, נהנים. חיים. הם מתו מקורונה, וזהו אחד האסונות הלאומיים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל.
"הם מתו בגלל הקורונה", ממשיכה רוזנבלום, "לא איתה כפי שניסה לטעון ראש הממשלה לפני שבוע. חייהם נגדעו באחת, באופן אלים ואכזרי בגלל המגפה. הם נחנקו למוות, לבד, בסבל נוראי.
"10,000 איש אינם איתנו: לאה, מרדכי, אלון, שני, ימימה – כולם רצו להמשיך לחיות. לחלקם ודאי הייתה אפשרות כזו, לו רק היינו טורחים להילחם עליהם".
רוזנבלום מתארת את הדרך שעברה ישראל במהלך השנתיים האחרונות: הניסיון שצברה, הבחירות הטיפוליות שהשתנו והתייעלו, החיסונים והתרופות. "גם הנגיף השתנה", היא מציינת. "הווריאנטים החדשים שונים מאוד מהנגיף הפראי, המקורי".
רוזנבלום ממשיכה לגולל את התגובה של המדינה למגפה. בתחילה היו סגרים הדוקים, שנועדו לשטח את העקומה, וכעת עברה המדיניות לצד השני, הקיצוני ביותר של הסקאלה. "תחת הסיסמה 'חיים לצד הנגיף' אנחנו מתעקשים לנהל שגרה מלאה, פעמים רבות תוך הטמנת הראש עמוק בחול והתעלמות מוחלטת ממה שמתרחש סביבנו", היא תוקפת. "הממשלה הנוכחית בחרה להכיל את המתים. מי ששילם את המחיר הם החולים, העניים והחלשים, מי שלא התחסנו, מי שלא הצליחו להימנע מהדבקה, מי שבתי החולים באזור מגוריו לא הצליחו לספק בסערה המשתוללת תנאים נאותים להצלת חייו".
"הגל הזה הוא לא 'הצלחה אדירה', כפי שטען ראש הממשלה בנט. ההפך המוחלט מזה – הוא כישלון מחפיר", זועמת רוזנבלום. "זהו כישלון ניהולי ומנהיגותי, מצפוני ומוסרי. את 1,000 האנשים שנפטרו מתחילת פברואר, ב-20 הימים האחרונים בלבד, היה אפשר להציל, לפחות את חלקם, במחיר זעום של הגבלות קלות ומידתיות. הממשלה בחרה לעצום עיניים ולהתעלם, ואת מחירה של ההחלטה הכושלת הזו משלמות אלפי משפחות שאיבדו את יקיריהן, ועוד עשרות אלפים, או מאות, שהמחלה פגעה בבריאותם באופן קשה".
רוזנבלום ממשיכה להאשים את הממשלה בהפקרת אזרחיה לגורלם, ומציינת: "לא רק היא. גם הציבור, שהתעקש לחזור לחיים רגילים, שצפצף על כל הנחיה והתחמק מכל המלצה. כולנו אשמים באסון הזה".