מראות קורעי לב | ישראלי שנמלט מאוקראינה: "60 שעות עמדנו בפקקים. הילדה קודחת מחום"

מלחמת רוסיה – אוקראינה נכנסה ליומה החמישי, וכעת כבר לא ניתן לצאת מהמדינה המופגזת: דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, נמצא ליד עיירת הגבול המקומית סירט שגם דרכה יוצאים פליטים מאוקראינה, ומנסה לסייע ככל שניתן. "משרד החוץ החליט למקד את המאמץ דווקא במעבר הזה ולנתב לכאן ישראלים", אמר השגריר ל-ynet. "מדובר על שיירות על גבי שיירות של פליטים שרואים אותם עוברים, מחזות קורעי לב. האוקראינים לא מאפשרים לגברים בני 16 עד 60 לצאת, והרבה פעמים רואים נשים וילדים חוצים את הגבול, מראות לא קלים".

האוקראינים, כזכור, מסרבים לגברים מגילאי 16 עד 60 לצאת מהמדינה, ושולחים אותם בחזרה לתוככי המדינה כשהם מצוידים בנשק. אלכס ליטובצ'יק, ישראלי בעל אזרחות אוקראינית, סיפר ל-ynet על מסע הבריחה האיום שלו, שכלל 59 שעות בקור עז.

אלכס עם ביתו מרימה ושתי בנותיו בנות ה-12 וה-4 הגיעו לפני 10 ימים לביקור באוקראינה, ותכננו להמריא מאודסה לישראל ביום חמישי, אלא שאז פרצה המלחמה וכל הטיסות בוטלו. במשך 59 שעות עמדו בפקק אדיר, וכאשר הגיעו למחסום אמר לו השוטר האוקראיני: 'רק אשתך והילדות יכולות לצאת, אתה לא. אתה גם אזרח אוקראיני ואין יציאה לגברים'.

"ביום חמישי ב-6:00 בבוקר נודע לנו שכל הטיסות בוטלו. נכנסנו לרכב שכור ונסענו 30 שעות עד שהגענו לגבול של אוקראינה עם פולין. היה תור נוראי. קור איום. מינוס חמש מעלות. התחלנו לקפוא מקור, ניסינו להתחמם בתורים של עשרות אלפי אנשים. לקחנו מונית למעבר הגבול כי זו הליכה של 35 ק"מ עד למחסום. היה פקק מטורף, עמדנו במשך שעות. אוכל לא היה, מים כמעט שלא נשארו. אין אפשרות להחליף כסף", מספר אלכס ומציין שתמורת 50 יורו הוא קנה מים ובייגלה. "ניסינו פעמיים להגיע למעבר הגבול. בפעם הראשונה היו 1,500 איש בתור. בפעם השנייה 6,000 איש. אין עם מי לדבר. התור עצום. קילומטרים על קילומטרים של תור משתרך וכלום לא זז. היינו שם כל הלילה. הילדה הקטנה קפאה מקור והעלתה חום", הוא מוסיף ומתאר. "באותן שעות ארורות הייתי אובד עצות. המצב הנפשי והכללי איום ונורא. לא ישנתי מיום חמישי לפנות בוקר".

כאשר הגיע תורו סוף סוף, סירב השוטר האוקראיני לתת לאלכס לעבור. "חזור להילחם", אמר לו. "התחננתי על נפשי", מספר אלכס, "לקחתי את המזוודה שלי והתחלתי לדחוף אנשים. צעקתי מתוך ייאוש מוחלט 'תנו לי לעבור, אני רוצה הביתה. הילדה שלי חולה, אני חייב לעוף מפה, בבקשה', ואנשים פשוט התחילו לזוז. חדתי שנישאר שם בתורים למות מקור ורעב. היינו בייאוש טוטאלי", הוא מספר. גם בגבול הפולני עמדו בני המשפחה שעות ארוכות בתור. "זו היתה חוויה נוראית", הוא מסכם.

ישראלים רבים מצאו את עצמם תקועים בקייב הנצורה. "הבנו שהכבישים לא בטוחים ובגבולות יש תורי ענק. החלטנו להישאר לחכות קצת ואנחנו תקועים פה", הם מספרים.

אנא התפללו לשלום יהודי אוקראינה, ולעצירת המלחמה: