"ניסינו להבריח 50 יהודים מאוקראינה, אך כל הדרכים נסגרו"

קשה לנהל בימים אלו שיחה רצופה עם הלל כהן, יו"ר איחוד הצלה באוקראינה. אחת לכמה רגעים הוא מקבל הודעה או שיחה דחופה מקצה אחר של המדינה. פעם אלו יהודים שמבקשים את עזרתו בפינוי, פעם אלו קהילות שרוצות לברר על חובש שנמצא באזורן ויכול להיות זמין על כל צרה שלא תבוא, ופעם אלו פשוט כלי תקשורת נוספים שרוצים לשמוע מאחד האנשים הפעילים ביותר בקהילות היהודיות באוקראינה, על מה שמתרחש באזורי המלחמה הסוערים.

סכנה מוחשית

הלל כהן הוא ישראלי, אך מתגורר בקייב ב-23 השנים האחרונות. בתפקידו הוא משמש כיו"ר איחוד הצלה באוקראינה, ובימים אלו הוא נמצא דווקא באודסה. "זה לא שתכננתי לעזוב את קייב", הוא מציין, "אמנם את משפחתי שלחתי לארץ, אך אני נשארתי בקייב, כדי להיות עם הקהילה. בסוף השבוע יצאתי לאודסה וחשבתי לחזור, אלא שכל המעברים לעיר נסגרו. אז אני ממשיך את הפעילות מכאן, משתדל לעשות מה שאני יכול".

מה המצב כעת באודסה?

"במשך כל הימים האחרונים היו הפגזות, כל שגרת החיים נקטעה בבת אחת. נכון לעכשיו אף אחד לא יוצא מהבית, ויש לגמרי תחושה של מלחמה. יחד עם זאת, אני חייב לציין שבאודסה עצמה לא היו עד כה פגיעות ישירות. ייתכן מאוד שזה קשור לכך שהיא נחשבת עיר פרו-רוסית, כלומר – מתגוררים בה לא מעט תושבים בעלי אזרחות רוסית. עושה רושם שפוטין יודע לכוון את התקיפות שלא יפגעו באודסה, בדיוק כמו שהחמאס יודע להיזהר שהטילים לא יגיעו לכפרים ערביים בישראל. זהו המזל הגדול של יהודי אודסה, כי מתגוררים כאן מאות רבות של יהודים המשויכים לשתי קהילות – קהילת חב"ד והקהילה של הרב בקשט והרב קרוסקל. שתי הקהילות נערכו היטב, ולמעשה כל מי שמשויך אליהן נמצא בידיים טובות, אבל ברור שהמצב לא קל".

המשלחות של איחוד הצלה בדרך לאוקראינה

ומה קורה בקייב?

"בקייב המצב הרבה יותר קשה, הם מופצצים כל הזמן והסכנה באמת מוחשית. גם שם יש כמה וכמה קהילות יהודיות גדולות, עם מאות רבות של משפחות יהודיות. אבל רובן פונו למחנה מרוחק, שם הן יהיו עד שתסתיים המלחמה".   

כהן מציין כי זו אכן המגמה הרווחת בימים אלו – הימלטות ממרכז אוקראינה אל האזורים הסמוכים לגבול. "אבל זה בכלל לא פשוט", הוא מדגיש. "אתן לך דוגמה שתמחיש זאת – אתמול יצאנו עם קבוצה של כ-50 יהודים אל עבר הגבול הפולני, ואז נאלצנו להיכנס לפונדק דרכים במרחק שעה נסיעה מאודסה. לא יכולנו להתקדם עוד, כי בגלל המלחמה יש באזור עוצר בין שש בערב לשבע בבוקר.

"בינתיים קיבלתי שיחת טלפון בה דווח לי שיש יהודי בן 60, סוכרתי, שנמצא באומן והרופאים טוענים שמצבו קשה מאוד ויש לכרות לו את הרגל. היה ברור שצריכים להוציא אותו בהקדם ולהביאו לבית חולים, לטיפול מקצועי. יצאתי לקראתו מאודסה, כשהתכנית הייתה שניפגש בדרך ונעביר אותו לבית החולים, אך בינתיים הסתבר שסגרו את כל דרכי היציאה ושנינו תקועים.

"אלו מצבים שבהם אתה לא יודע איך לעזור", הוא אומר בכנות, "וזה כל כך מתסכל. אנחנו מאמינים שהשם מנהל אותנו ומתפללים כל הזמן, אבל עדיין זה מאוד קשה".

אגב, לדבריו גם פליטים שהצליחו להימלט מאוקראינה, לא תמיד מגיעים אל המנוחה והנחלה. "אנחנו מטפלים כעת בקבוצת משפחות המצויות במולדובה ומעוניינות להמשיך לארץ", הוא מספר, "אלא שלא ברור להן היכן ישהו ברגע שינחתו בישראל. אז אנו מנסים לדאוג להן, אבל הכוחות שלנו  מוגבלים. בפרט שבזמנים של שגרה יש לנו נציגים בכל רחבי אוקראינה, אבל כעת חובשים רבים נמלטו, ואין לנו הרבה כוחות שיטפלו. ברוך ה' בינתיים אין פצועים או חולים קשים, אך זהו מצב שעלול חלילה להשתנות ברגע אחד".

חרדים מהעתיד

ומה לגבי ההמשך, איך אתם נערכים?

כהן מציין כי בדיוק כפי שלא יכלו להיערך למלחמה שמשתוללת כיום, כי לא יכלו לקחת בחשבון תרחיש כה קיצוני, כך גם קשה להיערך לקראת מה שיהיה בהמשך. "באמת שאין לנו מושג מה עומד לקרות", הוא אומר, "אבל אנחנו נמצאים כל הזמן בכוננות, יש אבטחה לכל קהילה, ובשעות אלו ממש מגיעים לאוקראינה שליחים של איחוד הצלה מהארץ, עם ציוד רפואי, אוכל ופריטים רבים שנדרשים. זה בוודאי יעזור לנו מאוד, אבל מה שבעיקר יכול לעזור אלו התפילות. אנחנו מתפללים כל הזמן ומקווים שהזכויות הרבות של פעילויות הקירוב שנעשות בקהילות ברחבי אוקראינה, יעמדו לנו". 

בכנות, אתה מפחד?

"אני באמת מאמין בקב"ה ולא מפחד בכלל. בפרט מחזקת אותי תפילה מיוחדת שנערכה לפני כמה שבועות באומן, על ציונו של רבי נחמן, בה השתתפו ילדים מכל רחבי אוקראינה, שהתפללו לביטול המלחמה. כפי שאמרתי - אין אפילו רגע של פחד, אנו יודעים שהמלחמה מנוהלת אך ורק על ידי ריבונו של עולם, אבל כן יש מידי פעם רגעי עומס ומשבר.

"תתפללו עלינו", מסיים כהן את הריאיון, "המצב לא פשוט בכלל. יש המון ישראלים יהודיים שמתגוררים באוקראינה, ואין להם להיכן להגיע. לא מזמן קיבלנו קריאה ממאה ישראלים שהיו בדרך לגבול, אך מכיוון שירו עליהם הם נאלצו לעצור ולחכות לניידת משטרה שתלווה אותם".

הוא מבקש בהזדמנות זו גם לפנות ליהודים אחרים הנמצאים ברחבי אוקראינה: "אנחנו כאן בשבילכם ולא עוזבים את השטח, אם צריכים עזרה פנו אלינו, ונשמח לעזור ככל שנוכל".