שליחת חב"ד בחרקוב: "לא בוכים בשבת, אבל השבת נכשלתי בזה שלוש פעמים"

הרבנית מרים מוסקוביץ, שליחת חב"ד בחרקוב שבאוקראינה - בפוסט מרגש במיוחד על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה: "כתוב שלא בוכי בשבת, אבל השבת נכשלתי בזה שלוש פעמים", פותחת הרבנית ומספרת כי הפעם הראשונה שבה בכתה הייתה ביום שישי בערב, אחרי שהצליחו בדרך לא דרך, להגיע לתפילות בבית הכנסת. "היינו למטה בחדר האוכל בקידוש, יחד עם האנשים שהיו אמיצים לבוא לתפילה ועוד עשרות אנשים, נשים וילדים שמתגוררים בבית הכנסת מאז פרוץ המלחמה".

אחרי התפילות עשה חזן בית הכנסת קידוש, ולאחריו החל הציבור לשיר ביחד עם רב בית הכנסת - ניגון רוסי מסורתי בשם 'ניעט ניעט ניקובו' - שפירושו כי אין מה לפחד מאף אחד, וצריכים לבטוח רק בהשם ולפחד רק ממנו. "הפעם השנייה הייתה שבת בבוקר", משחזרת הרבנית, ומסבירה כי היה זה "כשברכנו את חודש אדר שני, ואמרנו כולנו יחד 'מי שעשה ניסים לאבותינו'. שוב הרגשתי את הדמעות בעיניי. גם אנחנו צריכים ניסים היום.

"הפעם השלישית הייתה לאחר תפילת שחרית. יש לנו מנהג יפה בבית הכנסת, שנשיא הקהילה שלנו, אלכסנדר קגנובסקי, נותן ברכה לאנשים שיש להם ימי הולדת ושמחות בקהילה. היום הוא ביקש מכולם להיות בשקט ואמר: 'הרב משה, אני רוצה לומר לך בשם כל הקהילה שלנו, שאנחנו רוצים להודות לכל השלוחים (השליחים) שנשארו איתנו, למען הקהילה שלנו. אתם כל כך הרבה שנים אומרים שאתם חלק בלתי נפרד מאיתנו, אבל הפעם - הוכחתם את זה ברגע האמת'. הוא סיים את דבריו כשהוא חנוק מדמעות".

המשיכה הרבנית וסיפרה כי דבר מיוחד שאירע במהלך השבת הוא ההחלטה הקולקטיבית של כל הקהילה במקום - ביניהם לא מעט אנשים שעוד לא שומרים תורה ומצוות כדבעי - להימנע מקבלת הודעות בטלפונים במהלך השבת, למרות הקושי הגדול שבדבר. "המשפחה שלנו ברחבי העולם, רצתה לשמוע כל הזמן על מצבנו. אבל בכניסת השבת הנחנו את הטלפונים בצד, הדלקנו את נרות השבת, והתפללנו חזק לשלום".

ואז הגיע רגע מיוחד שנרשם במהלך השבת, ואותו לא תוכל הרבנית לשכוח: על רקע ההפצצות הרבות שהיו במהלך השבת - בנה יוסי ששימש כחזן, התפלל ושר את 'הוא אלוקינו' במהלך תפילת המוסף, שכל הקהל מתרגש ובוכה. "בזמן שהוא שר, שמענו את הבומים ושירי התפילה התגברו יותר ויותר, כדי שנוכל להטביע את הרעש של הפצצות. בהחלט תפילה בלתי נשכחת.

"אחר כך כולנו ישבנו יחד, למעלה מ-100 איש במרתף בית כנסת המשמש כמקלט,  כולל האנשים שישנים בבית הכנסת ביומיים האחרונים, התאחדנו יחד בשירה. קשה לבחור רק רגע אחד מהשעות שחלקנו יחד. האיש מקרמטורסק שברח לחרקוב ב-2014, מודה לנו על כך שנשארנו בחרקוב ומתפלל על כל שהקהילה רק תמשיך להיות חזקה יותר. גם מחיאות כפיים לטבחים שעברו לישון לבית הכנסת כדי שיהיו זמינים 24/7 להאכיל את כולם. מהפליטים מדונייצק עם ילדיהם ועד הזקן שמפחד להיות לבד בקומה 5. רגעים מיוחדים ובהחלט שבת שלא נשכח לעולם. שבת מלאה באמונה, אחדות והמון תקווה רק לימים טובים ושלום", היא מסכמת.