הרופא הציע לחולה הסופני לצאת ל’מסע חווייתי’ בעולם

להלן שאלה מרתקת שנשלחה להרב יצחק זילברשטיין שליט"א ע"י אחד מרופאי ישראל:

לכבוד הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א...

מעשה שהתרחש באחת ממדינות העולם, עורר סערה ציבורית ומשפטית, ומבקשים אנו לשמוע מהי דעת תורתנו הקדושה בנידון.

ובכן, רופא נכרי ערך לחולה נכרי בדיקות מקיפות, ולאחר שגילה כי מדובר במחלה סופנית, ולחולה לא נותר עוד זמן רב לחיות, פנה אל הפציינט שלו ואמר: 'תשמע, אני מציע שתצא למסע חווייתי בעולם... האם כבר הספקת לבקר במקום פלוני בצפון אפריקה, או באתר המעניין פלוני, ובאיים הרחוקים הללו...',

החולה קטעו בבהלה: 'וכי הפכת לסוכן נסיעות?! מה פתאום החלטת לדבר עמי על טיולים בעולם, מה מצאת אצלי?...' הזדעק.

השיבו הרופא: 'צר לי מאוד להודיע, אך לפי ממצאי הבדיקות שלך, עולַה ההערכה, כי נותרה לך לכל-היותר חצי שנה לחיות...'

לחולה לא היה קל כלל לקבל את הבשורה הנוראה, אך החליט 'לכלכל מעשיו בתבונה': הוא התפטר מעבודתו, מכר חלק גדול מרכושו, ויצא למסע בעולם הגדול...

והנה חולפת לה חצי שנה, בה הספיק החולה לסייר ברחבי העולם, ולהיפרד מקרוביו וידידיו, אך מלאך המוות - לא מגיע!!

מה התברר?- - -

אבחנת הרופא היתה מוטעית, ולמעשה לא היה כל חשש לחיי החולה! (דהיינו, לא היה כאן מצב של סכנה שהחולה נושע ממנו בנס, אלא הדיאגנוזה של הרופא היתה שגויה מיסודה[1]).

הפציינט שהשקיע כל כך הרבה בניצול שארית חייו, ביקש לתבוע את רופאו על הטעות ששיבשה את המשך חייו, וגרמה לו לאיבוד ממון רב...

כאמור, אותה מדינה רועשת וגועשת בעקבות הסיפור, וברצוני לשאול את כבוד הרב: אילו היו מגיעים השניים 'לדין תורה' - כיצד היתה ההכרעה - האם אכן תביעת הממון של החולה מתקבלת? 

בכבוד רב

ד"ר ...

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

כתב הרמב"ם (הלכות זכיה ומתנה פ"ו הכ"ד): "הורו רבותי, שאם היה מנהג המדינה שיעשה כל אדם (לרגל אירוסיו) סעודה, ויאכיל לרֵיעיו או יחלק מעות לשמשים ולחזנים וכיוצא בהן, ועשה כדרך שעושין כל העם, וחזרה בה (-הכלה) - משלמת הכל (דהיינו את כל ההוצאות שהוציא הארוס), שהרי גרמה לו לאבד ממון, וכל הגורם לאבד ממון חבירו, משלם". (ויעו"ש בראב"ד).

והיה מקום לומר שהוא הדין לנידון דנן - שהרופא שגרם לפציינט לאיבוד ממונו, צריך לשאת בתוצאות, ולשלם לו הפסדיו!

האמנם?!...

ובכן, ברור הדבר, שדברי הרמב"ם אינם נוגעים כלל לנידון שאלתנו, משום שכבר ביארו רבותינו הפוסקים, את סיבת חיוב הכלה בהוצאות החתן בשלושה אופנים:

א) החיוב נובע מהיותה מזיקה ב'גרמי' (גרם קרוב), שכן הוציא החתן את ההוצאות 'על פיה', כיון שמנהג כל אנשי המדינה היה להוציא את ההוצאות הללו, וכאשר התארסו הרי זה כאילו אמרה הכלה לחתנה: 'לֵך ותוציא הוצאות' (ב"ח אבה"ע סי' נ'). ב) משום שביטול האירוסין הוא נזק מיידי (שער משפט שפ"ו-א'). ג) הכלה גרמה לנזק בידיעה ברורה, ונחשבת כמתכוונת להזיק (נתיבות משפט הספרדי, הו"ד באוצר הפוס' אבה"ע סי' נ').

בענייננו לעומת זאת, אי אפשר לקרוא לרופא בשֵם 'מזיק', כי לא הזיק באופן ישיר ומיידי לחולה, ולא ציווה עליו לצאת לטייל בעולם באופן שיהא חייב לציית לו (וכמובן שלא קיים 'מנהג' קבוע שחולה העומד למות יוצא לטיול ברחבי העולם).  

ואמנם הרופא הכשיל (שלא במתכוין) את החולה בעצה שאינה הגונה, אך על כך אין חיוב תשלמין, כמבואר ברמ"א (חו"מ סי' שפ"ו ס"ג): "המזיק לחבירו בעצתו שיעץ לו, פטור, דלא היה אלא גרמא בנזיקין". ובמקרה דנן יתכן שפטור הרופא אף בדיני שמים, כי זו גרמא רחוקה, ולא היתה לו שום כוונה להזיק.

עם זאת, מסתבר שיש לבית הדין לדון האם יש להורות לפטר את הרופא, שכן נאמר במסכת בבא בתרא (כ"א:): 'אומנא (מקיז דם, רופא), כמותרה ועומד' שלא יקלקל, ואם קלקל, מסלקים אותו אף על פי שלא התרו בו קודם לכן.

וכפי הנראה הרופא דנן התרשל במלאכתו, ונהג קצת בקלות דעת (או בגאווה). וידוע שבשורת איוב נוראה שכזו, עלולה לייאש את החולה ולדרדר את מצבו. וכתב רבינו הגר"א על הפסוק (משלי י"ח, י"ד) רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה: "השמחה באה על ידי הרוח, וזהו רוח איש, כשהאיש תמיד בשמחה, אף שתבוא עליו מחלה ח"ו, הוא יכלכל מחלהו בשמחתו יבטלנה; אבל מי שיש לו רוח נכאה, והוא עיצבון, מי יוכל לישא זאת".

ויעויין בדרכי תשובה (סי' א' ס"ק נ' בשם באר הגולה), ששוחט שרואים בו קלות ראש, הרי הוא תלוי בדעת הדיינים, ואם לא ייטיב דרכיו, יוכל רב העיר להעבירו מאומנותו. ויתכן שיש ללמוד מכאן לרופא, שאם נראה לממונים שהוא קל דעת, או שהוא בעל מדות רעות, יש לפטרו ולהעבירו מתפקידו, ויש לאסור עליו לעסוק במלאכת הקודש של הרפואה, או על כל פנים להשית עליו קנס כבד, על מנת להרתיעו לבל ימשיך להתנהג בדרך זו, ושלא יתרשל במלאכתו, מלאכת שמים.

לסיכום: הרופא פטור מלשלם לחולה עבור ההוצאות.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.