הרב ראובן אלבז: מה הציעה הרבנית קניבסקי ע"ה למי שכמעט עמדה להתבולל?

"וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו" (שמות ל"ט, ל"ג).

דרשו רבותינו (תנחומא אות י"א הובא ברש"י): "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה"- שלא היה יכול שום אדם להקים את המשכן מחמת כובד הקרשים, שאין כוח באדם לזוקפן, ומשה העמידן. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: "איך אפשר הקמתו על ידי אדם?" אמר לו הקב"ה עסוק אתה בידך, נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ', י"ז) הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הוקם מאליו.

לאחר שסיימו בני ישראל את מלאכת המשכן הם ניסו להקימו אך לא הצליחו, עד שבא משה רבינו והקים את המשכן, ואף משה לא יכול היה להקימו בכוחות עצמו, אלא הקב"ה הקימו, ולא נדרש ממשה רבינו אלא לעשות את הצעד והמאמץ, להתחיל בבניית המשכן, והיא כבר תֵעָשֶה מאליה.

ומכאן נלמד יסוד גדול בעבודת ה' יתברך שעל האדם בסה"כ לפתוח את הפתח, והשאר-נעשה מאליו, הבא להיטהר מסייעים בידו (יומא לח ע"ב), מה שמוטל על האדם זה להתחיל, לנסות להתקרב ולהתחזק, לשבור מידה רעה ולברוח מן העבירה, ואת השאר הקב"ה ימשיך ויגמור המלאכה.

ועל זאת דרשו רבותינו (שיר השירים רבה ה', ב') אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: "בַנָי, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו", אתה רק תפתח את הפתח, תעשה את הצעד להתקרב, וה' יתברך יאיר ויזריח עליך את האור הנפלא, אור השכינה הקדושה.

בחומש במדבר (פרשת בלק כ"ד, ב') בברכת בלעם את ישראל נאמר: וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו, ודרשו רבותינו (בבא בתרא ס ע"א) מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה.

וביארו המפרשים שרמז בזה בלעם על ההנהגה המופלאה שנוהג הקב"ה עם ישראל שהם בסה"כ פותחים פתח כחודו של מחט - פתח קטן, ואילו הוא יתברך פותח כנגדו פתחו של עולם, "ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה"- הפתח שפותח הקב"ה לישראל אינו באותו פרופורציה וגדול של הפתח שפותחים ישראל, אלא הרבה יותר גדול, ואפילו אדם שהיה בדת והתרחק, אם יעשה צעד קטן בחזרה הוא יקבל אור גדול וסייעתא דשמייא שתעזור ותסייע אותו.

***

בעניין זה מסופר, בחורה אחת, בת להורים דתיים ויראי שמים למדה בבית ספר דתי ולאחר לימודיה חיפשה מקום עבודה, על אף החיפושים הרבים היא לא מצאה מקום עבודה המתאים לה לפי גדרי הדת והצניעות ונאלצה לעבוד במקום שהעובדים שם אינם שומרי תורה ומצוות וחלקם אף גויים.

לאחר תקופה קצרה הוריה קיבלו בשורה קשה, בתם החליטה להתחתן עם אחד העובדים בעבודתה, לא אדם שלא שומר תורה ומצוות, אלא גרוע מכך, היא רוצה להתחתן עם גוי!

 הוריה יצאו מכליהם וניסו בכל כוחם למונעה ממעשה זה, אך היא הייתה עיקשת ולא מוכנה לשמוע על כך בשם פנים ואופן, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב, ה'), על אף שהסבירו לה את חומרת העוון הגדול להתחתן עם גוי ושבכך היא מאבדת ומנתקת את עצמה מהאומה היהודית, היא לא הייתה מוכנה לשמוע והדברים נפלו על אוזן ערלה.

לאחר ניסיונות ושידולים רבים הסכימה ללכת לרבנית הצדקת הגדולה והדגולה מרת בת שבע קניבסקי ע"ה (בתו של הגאון הגדול הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, ואשת חבר של יבדלחט"א הגר"ח קניבסקי שליט"א), הרבנית במשך שעה ארוכה ניסתה להסביר לה את גודל החטא ושמאבדת בכך את סגולת העם היהודי, אך שום דבר לא עזר, היא לא הייתה מוכנה להקשיב, אולם בגלל שראתה שהרבנית כל כך מתאמצת ומשתדל בעבורה, היא החליטה לקבל על עצמה קבלה אחת שתשתדל לקיימה במשך כל ימי חייה כדי לא לאבד זכר מהעם היהודי.

הרבנית אמרה לה שתקבל על עצמה לקרוא כל יום פרק אחד של תהילים, ובזה תזכור שהיא יהודיה, ובגלל שזריזים מקדימים למצוות (פסחים ד ע"א), ביקשה ממנה הרבנית שתתחיל לקרוא כבר עכשיו את פרק התהילים, שהרי מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה (מכילתא דרבי ישמעאל, בא- מסכתא דפסחא פרשה ט').

לקחה אותה בחורה ספר תהילים ופתחה באקראי, ונפתח לה הספר בפרק מ"ג (פסוק א'), "שָׁפְטֵנִי אֱלֹקים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי" וכשקראה את הפסוק כמעט והתעלפה.

"שָׁפְטֵנִי אֱלֹקים וְרִיבָה רִיבִי" ממי? "מִגּוֹי לֹא חָסִיד", ומה יהיה אח"כ? "מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי", הוא ירמה ויצער אותה.

אותה יהודייה הרגישה שבמילותיו של דוד המלך הקב"ה האיר לה את הדרך והחיים, קיבלה על עצמה תשובה שלימה והחליטה להתפטר מן העבודה ולנתק את הקשר עם החבר הגוי, ובכך ניצלה מאחת העבירות החמורות בתורה, ולימים התחתנה עם תלמיד חכם וירא שמים.

רואים מכאן יסוד גדול שכשאדם עושה צעד קטן לקבל את אור ה', אז הקב"ה פותח לו אור עליון ששופע עליו, היא רק עשתה את הצעד ופתחה את ספר התהילים, ומיד הקב"ה האיר את דרכה ופתח את לבה לדרך התורה והיראה.

יהי רצון שנזכה לקיים את רצונו יתברך כרצונו, נקרב את אחינו בית ישראל בעבותות האהבה ונזכה בקרוב בקרוב לראות בבניין בית המקדש ובגאולת עם ישראל ברחמים, אמן.