חדשות בארץ
האם באוקראינה עם הסבא והסבתא החולים, והבת בישראל: "תודה שאת דמות לחיקוי"
ישראלית שאמה טסה לאוקראינה לפני חודש כדי לסעוד את סבה בן ה-93 וסבתה בת ה-83 שמצבם הבריאותי הידרדר, ריגשה את הרשת לאחר שכתבה מכתב קורע לב, על ההתמודדות של משפחתה בימים טרופים אלו
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ל' אדר א' התשפ"ב |עודכן
ישראלית שאמה טסה לאוקראינה לפני חודש כדי לסעוד את סבה בן ה-93 וסבתא בת ה-83 - שמצבם הבריאותי הידרדר, ריגשה את הרשת לאחר שכתבה מכתב מרגש וקורע לב על ההתמודדות של משפחתה בימים טרופים אלו.
במכתב מספרת בטי סטנובסקי (באנגלית: Betty Satanovsky) על הניסיון הגדול שהיא ומשפחתה עוברים כעת, בזמן שהאמא נשארה 'כלואה' בלי יכולת לחזור. "כולם שואלים אותי איך אמא שלך נשארת באוקראינה ולא חוזרת", היא פותחת וכותבת. "אמא שכל חייה הייתה משימתית ומסורה לעבודה דאגה למטופלות איך יסתדרו בלעדיה ומי ידאג ויתן מענה 24/7 כי כזאת היא. תמיד שם עבור כולם. היא הודיעה שהיא טסה, כי אחרת אם חס וחלילה יקרה משהו - היא לא תסלח לעצמה".
ממשיכה בטי וכותבת כי כבר אז, לפני כחודש, החלו דיבורים על מלחמה, ובטי שפחדה מהתרחישים המפחידים שעשויים לבוא עליהם - הקדימה תרופה למכה וכתבה לאמה מכתב שאותו הצפינה במזוודה. "היא מצאה אותו כשנחתה בקייב. רשמתי הרבה וביקשתי רק דבר אחד: שאם תהיה מלחמה, שתחזור".
במשך 32 שנה חייתה אמה עם ייסורי מצפון על כך שעלתה לארץ לבדה, ללא הוריה. "עכשיו, כשהם חסרי אונים, היא לא תשאיר אותם לבד".
וזה מה שהיא מבקשת להסביר להרבה ישראלים ששואלים אותה מדוע אמה לא חוזרת, או מדוע יש הרבה ישראלים שבוחרים להישאר שם. "הסיפור של אמא שלי הוא אחד מתוך רבים, ולא תמיד צריך להבין. לפעמים צריך רק לתמוך ולחבק, גם אם מרחוק. לא כל חיוך הוא באמת חזק וייתכן שמאחוריו - יש אדם שנקרע בינו לבין עצמו".
לדבריה, אמה כלואה בקייב, בלי יכולת לצאת מבית הסבא והסבתא. "הם בעוצר. מי שיסתובב ייחשב למרגל רוסי. היא עונה גם רק לבני משפחה בטלפון, מחשש למעקבים של הרוסים. בינתיים האזור שלהם שקט. המרתף בבניין סגור אז זה המרחב 'הכי מוגן שיש' - כי הם שמו שם אספקה של אוכל, שתייה ונרות. זה הלילה השני שהם ישנו שם על מזרונים, והבית מוחשך כדי שאף אחד לא יראה אותם".
את מכתבה חותמת בטי במילים אישיות ומרגשות לאמה: "אמא שלי האהובה. כולנו מבינים את השיקולים וההשלכות, וכמשפחה החלטנו לכבד את ההחלטה שלך. גם אם לפעמים היה נראה שלא והמשכנו לנסות לשכנע שתעזבי - אנחנו באמת מבינים אותך! אני אוהבת אותך ומתפללת שהשקט אצלכם יימשך ושהמלחמה תיגמר. אני מעריצה אותך שלמרות הפחד והסכנה סיכמת את השיחה ב2 מילים 'זאת אמא', והוכחת לי שוב כמה שהחינוך הכי חזק הוא במעשים! תודה לך שאת דמות לחיקוי והערצה עבורי. מתגעגעת אלייך ואוהבת אותך אמא שלי. תשמרי על עצמך ועל סבא וסבתא, וממשיכים להתפלל ללילה שקט", היא מסכמת.