ילדה קטנה בתוך טנדר לבן

להלן סיפור המעובד מתוך הספר 'נפלאותיו לבני אדם'. יש בו כדי ללמדנו כיצד ה' מנהיג את העולם. גם כאשר האדם מותש ולפתע מגיע אליו ניסיון, עליו לדעת כי הכל מנוהל בידי בורא עולם, ואם יתגבר על הניסיון, ייתכן שיזכה לראות מעט כיצד בורא עולם מסובב הסיבות, כפי שנראה בסיפור הבא:

ר' מוטי, נהג טנדר הסעות המתגורר בבני ברק. הוא ענה לצלצול הנייד שלו, על הקו הייתה משפחה ירושלמית שביקשה ממנו להסיע אותם לאירוע משפחתי בבני ברק.

באותם רגעים הוא היה ליד ירושלים, כך שהנסיעה התאימה לו. היה זה כבר לאחר יום ארוך ומתיש והוא רצה להגיע לביתו לנוח מעט לפני תפילת ערבית והשיעור הקבוע שלו.

"אנחנו שולחים אליך את אחד הילדים למטה. אנא צפור כשתגיע לבניין", ביקשו בני המשפחה. בכניסה לעיר היה פקק והוא נאלץ להתעכב זמן רב עד שהגיע לכתובת.

ילדה קטנה עם תיקייה התקרבה בשמחה לטנדר, פתחה את הדלת וישבה בספסל האחרון ליד החלון. לאחר כדקה הגיעו בני המשפחה ונכנסו לטנדר.

הילדים היו נרגשים לקראת האירוע. ר' מוטי בזמן זה שוחח עם ראש המשפחה. הטנדר הגיע לאולם האירועים בבני ברק. האב שילם ור' מוטי המשיך לכיוון ביתו.

הוא החנה את הטנדר ויצא משם. בכניסה לבניין, צלצל הסלולארי שלו. אשתו הייתה על הקו. היא שאלה "היכן אתה?" הוא ענה "אני כבר עולה הביתה, אני חייב לנוח".

אשתו אמרה: "טוב שהגעת, אני בדיוק צריכה לצאת לפעילות התנדבות מטעם עזר מציון, אתה יכול לקחת אותי בבקשה ברכב עד מקום הפעילות?"

לבקשה הזו הוא לא ציפה. הוא חשב לעצמו: "מה רוצים ממני היום? אין לי כח לשום דבר! עד שאני מגיע סוף כל סוף לבית אני שוב צריך לנסוע?".

"בבקשה, מחכים לי ואני מאחרת, תעשה טובה, ממש אין לי כוח לחכות למונית. זה ייקח פחות מחמש דקות, בבקשה".

הוא אינו רוצה לסרב לאשתו היקרה. הוא לקח את צרור המפתחות, פתח את הרכב, התיישב ללא כל חשק והתניע. אשתו ירדה בשמחה ופותחת את תא המטען כדי להכניס את חבילתה. היא שאלה בתדהמה: "מי הילדה שנרדמה כאן ברכב?"

הוא קפץ מיד ממקומו: "איזו ילדה?" בספסל האחרון שבטנדר, צמוד לחלון, ישנה לה עמוקות פעוטה עם תיקייה בידיה. ר' מוטי מיד זעק: "איך הם שכחו אותה? חוסר אחריות. מדוע הם לא מתקשרים? היכן הם?"

"איזה נס שחזרתי לרכב... מה היה עלול לקרות, חלילה, אם לא היינו חוזרים לרכב? הילדה הייתה עלולה להישאר כאן כל הלילה ברכב החנוק הזה, ה' ישמור!" ר' מוטי חיפש את מספר הטלפון של המשפחה. הבעיה הייתה שהם התקשרו אליו מביתם בירושלים, בעוד שכעת הם בבני ברק.

בלית ברירה הוא נסע לאולם האירועים. הפעוטה התעוררה ופרצה בבכי. אשתו ניסתה להרגיע אותה. ר' מוטי נכנס לאולם וחיפש את אבי המשפחה. הוא הוציא אותו משם החוצה ובכעס רב אמר לו: "אתה נורמלי? שוכח ילדה אצלי ברכב בלי לשים לב?"

האבא מיד קרא לאמא, והם חיפשו את ילדיהם. לאחר מכן הוא אמר לו: "כל ארבע בנותינו כאן, לא שכחנו אף ילדה". ר' מוטי אמר לו: "אני חושב שאתם טועים!"

הוא לקח אותם לרכב והראה להם את הילדה הבוכייה. ההורים ראו אותה ואמרו לו: "זו לא הילדה שלנו! אנחנו לא מכירים אותה. כשנכנסנו לרכב ראינו אותה כבר יושבת במושב האחורי. חשבנו שזאת הבת שלך!"

דממת הלם שררה באוויר. ר' מוטי נזכר כי הפעוטה עם התיקייה עלתה ראשונה לטנדר מיד כשהגיע לרחוב הירושלמי. הוא היה בטוח שהיא בת משפחתם.

עכשיו מסתבר לו, שאין לה קשר עם המשפחה שעלתה. לפתע הוא מצטמרר. רק לחשוב מה היה קורה אם לא היה חוזר לרכבו. הפעוטה יללה בשקט ולא דיברה כלום. רק לפני כמה דקות הוא היה בדרך לנוח בבית והנה כל זה... כיצד מאתרים את הורי הילדה?

רעייתו פתחה את התיקייה ושלפה משם חוברת תווי מוסיקה. על המחברת נכתב בטוש זוהר: "שייך לציפורה ירושלמי רח' רימוני נחושת 41 ירושלים טלפון.... וכו'. המוצא הישר מתבקש לפנות למשפחת ירושלמי".

ר' מוטי התקשר, הקו היה תפוס, כנראה מתקשרים למשטרה לדווח על היעדרות ביתם. לאחר מספר דקות דיבר איתם ר' מוטי: "שלום, ירושלמי? הבת שלכם אולי חסרה?"

"א-י-פ-ה ה-י-א?" נשמעה זעקה. "כל ירושלים מחפשת אותה!" התברר שהפעוטה למדה בשיעור נגינה בשעות הצהרים. אביה בדרך כלל אוסף אותה חזרה.

באותו יום אביה הודיע לה שהוא לא יוכל לאסוף אותה. הוא שולח חבר עם טנדר לבן, שיאסוף אותה. לר' מוטי יש טנדר לבן, והוא עצר בדיוק בזמן ובכתובת ממנה הייתה צריכה הילדה לעלות. הילדה עלתה לטנדר של ר' מוטי ולא של החבר ונרדמה.

מחריד לחשוב, מה היה עלול להתרחש אילו ר' מוטי היה מסרב לאשתו היקרה...

לרכישת הספר "102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים" בהידברות שופס, לחצו כאן.