חדשות בעולם
היום ה-11 ללחימה | הישראלים שנצורים בחרסון הכבושה משתפים: "המזון הולך ואוזל. אין מים חמים"
ישראלים בחרסון מתארים את המצב בעיר שנכבשה ע"י הרוסים: אין מים וחמים וגז, המזון הולך ואוזל, לא ניתן למשוך כסף בכספומטים, וכרטיסי האשראי לא פעילים
- נעמה גרין
- פורסם ד' אדר ב' התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
חרסון שבדרום אוקראינה היא העיר הראשונה שנכבשה על ידי הרוסים. התושבים מספרים כי המצב קשה. המזון הולך ואוזל, אין מים חמים וגז. בכספומטים לא ניתן למשוך כסף, ואי אפשר לשלם בכרטיסי האשראי.
היציאה מהעיר הכבושה כרוכה בסכנה עצומה. "עד היום לא היה אפשר לצאת מהעיר. אם מישהו היה יוצא, הרוסים ירו עליו. ביום השני של הפלישה ראיתי מסוקים רוסים יורים טילים על הגשר שמוביל לחרסון", מספר ישראלי התקוע בחרסון. "לי יש רצון לעזוב, אבל כל יום יומיים יש שמועות על אנשים שניסו לברוח וירו להם על הרכב".
קובי שטרן, ישראלי המתגורר בחרסון, מספר אף הוא כי האוכל הולך ואוזל, אך הבעיה העיקרית היא חוסר היכולת לצאת מהעיר. "מחפשים דרך שיוציאו אותנו מפה. זה הכי חשוב. לפני יומיים-שלושה הכוחות הרוסיים פה לא נתנו למשאיות להכניס אוכל לעיר", הוא מתאר ל-ynet. "יש פה רק מספר מקומות שניתן לקנות לחם ויש תור. זהו, הכול נגמר. מי שנשאר לו מזון נשאר, ולמי שלא אז לא".
שטרן מתייחס לדבריו של הישראלים הטוענים שמי שנתקע באוקראינה הוא אשם, כיוון שלא יצא בזמן. "שמעתי שבישראל יש הטוענים שאנחנו אשמים כי נשארנו פה. אני רוצה להגיד להם ש-99% מהאוקראינים, עד דקה לפני המלחמה, לא האמינו שתהיה פה מלחמה וגם יאיר לפיד לא האמין", הוא מבקש להדגיש.
"אנחנו מכותרים פה בצורה בלתי רגילה", הוא אומר. "לא שמעתי שדיברו על מסדרונות הומניטריים. אם היו מדברים על זה הייתי הראשון ששומע, כיוון שהרבה יוצרים איתי קשר, גם משרד החוץ וגם עמותות. הם אמרו שהם מחפשים דרך. הבעיה היא כרגע לשרוד כל יום עד שבאמת יבוא הנס".
תושבי העיר זועמים על הכיבוש הרוסי, ויוצאים מדי יום להפגנות. על פי הדיווח בסוכנויות הידיעות, מאות מפגינים התאספו בחרסון, הניפו דגלי אוקראינה וקראו "לכו הביתה". בעיר נובה קחובקה, הסמוכה לחרסון, נערכה הפגנת ענק בה השתתפו כ-2,000 בני אדם. המפגינים נופפו בדגל אוקראינה, והפריחו לאוויר בלונים שאליהם נקשר דגל הלאום.
אנא התפללו למענם של יהודי אוקראינה:
ו
(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יְהוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) יְהוָה עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע יְהוָה תְּחִנָּתִי יְהוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.
יג
(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. (ג) עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. (ד) הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. (ה) פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט. (ו) וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי.
כ
(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. (י) יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.
קל
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. (ב) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. (ג) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. (ד) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. (ה) קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. (ו) נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. (ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. (ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה. הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.