שמע מהשדכן שישב לפניו באוטובוס את פרטי המדוברת ויצר קשר עם משפחתה...

מעשה שהיה כך היה: ראובן מחפש זה זמן רב אחר שידוך לבנו, שהינו בחור בעל מידות תרומיות ומעלות מיוחדות, וכמובן שאביו מחפש עבורו בחורה מצויינת, צנועה וחסודה.

ביום מן הימים, ישב ראובן באוטובוס, ולפתע צלצל הטלפון הנייד של היהודי שישב במושב שלפניו. התברר שאותו יהודי הינו שדכן, והתקשר אליו אב מסויים העונה לשם שמעון, כדי להתעניין אודות שידוך עבור בִּתו.

השדכן הוציא את פנקסו, והחל לרשום את פרטי המדוברת, תוך כדי שאומר אותם בפיו, ולאחר מכן בירר את פרטי הבחור המבוקש.

מאחור יושב ראובן ושומע את הדברים, ו...אורו עיניו, זה בדיוק מה שאנו מחפשים! אך רק פרט אחד עדיין היה חסר לו - מוצאה של המדוברת, נתון שמבחינתו היה חשוב מאוד.

ראובן טפח על שכמו של השדכן בעדינות ולחש באוזנו: "יסלח לי כבודו שאני מתערב, אבל כשדכן מומחה עליך לברר גם אודות המוצא"... "אוי, כמובן, שכחתי. תודה רבה לך" השיבו השדכן בחיבה.

השדכן בירר, ואכן, גם המוצא היה מתאים. מה' אשה לאיש, חשב ראובן בליבו, ממש שידוך משמים...

בסוף השיחה, ביקש השדכן משמעון את מספר הטלפון שלו, ותוך כדי שדִקלם את הספרות בפיו ורשמם בפנקסו, גם ראובן הוציא עט ורשמם בפנקס שלו.

עוד באותו היום ראובן יצר קשר עם שמעון, ואכן, כעבור זמן לא רב, הבחור והבחורה באו בברית האירוסין בשעה טובה ומוצלחת!!

בשמחת האירוסין שוחחו שני המחותנים, ותוך כדי הדברים התעניין שמעון, "אולי תספר לי איך בדיוק הכל התחיל, כיצד הגעת אלי?" ראובן סיפר לו על ההשגחה המופלאה העומדת מאחרי השידוך, וכאן העירוֹ שמעון: "ידידי היקר, אני מסופק שמא אנו צריכים לשלם לשדכן דמי שידוך, הרי על ידו הגעת אלינו וזכינו בשידוך!..."

והשנים ניגשו לברר - האם אכן מגיעים לשדכן דמי השדכנות?

השיב הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

מבואר ברמ"א (חו"מ סי' פ"ז סעיף ל"ט) שחייבים לשלם שכר עבור שדכנות, ודינה שווה לכל דיני תביעות ממון הקיימים בחושן משפט. וכתב בביאור הגר"א (ס"ק קי"ז), שמגיע לשדכן או למתווך שכר גם כאשר לא פנו אליהם וביקשום שיעשו את השידוך או את התיווך, אלא הם עשו זאת מעצמם, וזאת משום שחיוב התשלומים הוא מדין 'יורד לתוך שדה חבירו ונטעה', שמבואר בגמרא (בבא מציעא ק"א.) שנוטל הגנן מבעל הגינה שכר עבור הנטיעות שנטע, כאשר היתה השדה עשויה לטעת.

וכך גם בשידוך, שאף שפעל השדכן מיוזמתו, ולא התבקש לכך על ידי ההורים, הרי הוא נוטל את שכרו, שכשם שבעל הגינה משלם לגנן עבור ההנאה שקיבל בהשבחת גינתו, כך גם הצדדים ישלמו לשדכן עבור השידוך שמעוניינים בו.

ובנידון שאלתנו, השדכן לא 'ירד' לרקום שידוך, לא עבור ראובן ולא עבור שמעון, אלא זה נעשה ממילא, על ידי שהזדמן ראובן למקום ושמע את השיחה, וזכה במידע מה'הפקר', וגם התעניינותו לגבי העדה נחשבת לפרט שולי לאחר ששאר הפרטים נמצאו מתאימים, ויכול היה לברר את הפרט הזה לבדו בהמשך, וממילא אין כאן חיוב של תשלום דמי שדכנות[1].

לסיכום: אין צריך לשלם לשדכן דמי שדכנות.

התבוננות לתוך פנקסו של שדכן/מתווך

הוספנו לשאול את הרב יצחק זילברשטיין שליט"א: ומה יהיה הדין במקרה שהשדכן לא הוציא את הפרטים מפיו, אלא רק רשמם בפנקסו, וראובן התבונן היטב בפרטים, ולבסוף יצא השידוך, האם גם כאן פטור מלשלם לשדכן? -

והשיב מו"ר: על הפרטים הרשומים בפנקס, יש לשדכן 'זכויות יוצרים', ומידע זה, הוא למעשה ה'נכס' שעל ידו השדכן עובד, ובודאי שהוא אינו מוכן למסור את מקורות המידע הכתובים שם בחינם, אלא רק תמורת שכר שדכנות.

ולכן, אין זה דומה לשאלה הנ"ל, בה ראובן לא עשה מעשה מיוחד על מנת לדלות מידע מהשדכן, אלא בסך הכל ישב ושמע את הדברים וזכה בהם מן ההפקר, מה שאין כן באופן שקורא את פנקס השדכן, שאז הוא עושה מעשה מיוחד בכדי לדלות מידע שעל ידו עוסק השדכן במלאכתו, ובזה - שלם ישלם!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.