ילד בן 12 מאודסה: "השארנו הכל מאחורה. זה היה מפחיד מאוד"

שניאור ניימרק, 12, הגיע לארץ יחד עם בני משפחתו לפני מספר ימים. עד לפני שבועיים היה שניאור, בנם של שלוחי חב"ד באודסה, ילד צעיר שחי חיים רגילים. אך את המלחמה שפרצה וההימלטות המיידית – נראה כי הוא לא ישכח לעולם.

"זה היה ביום חמישי כשפרצה המלחמה", סיפר לאתר חב"ד COL. "קמתי בבוקר, וההורים אומרים לי ולאחותי – היום לא הולכים לתלמוד תורה ולבית הספר. היום לומדים ב'זום'.

"התחלנו ללמוד את השיעורים, והכל היה נראה רגיל. אחרי שעתיים בערך נשמע פיצוץ. תוך רגע הכל השתנה", מתאר שניאור.

"מאז פרוץ המלחמה היינו בבית של שלוחים אחרים, ואז ההורים שלי אמרו שאנחנו עוזבים את אוקראינה. בלי לדעת מתי נוכל לחזור. אפילו לא ביקרתי בבית לפני שיצאנו", הוא אומר ומתאר את מכלול הרגשות: "מצד אחד שמחנו שאנחנו יוצאים מהמקום המסוכן ונגיע למקום בטוח, אך מצד שני הבנו לאט לאט שאף אחד עוד לא יודע מה יהיה הלאה. זה מאוד מפחיד לדעת שהשארנו את הכול מאחורה, בלי לדעת מתי נוכל לחזור".

שניאור מספר כי במהלך המסע עבר אביו, שליח חב"ד באודסה, בין הנוסעים. הוא בירר האם הם זקוקים לעזרה, והאם מישהו מהם מעוניין להניח תפילין. "אחד הנוסעים היה יהודי מבוגר שמעולם לא הניח תפילין", מספר שניאור הצעיר. "הוא ביקש להניח תפילין, וזה היה מרגש מאוד. על האוטובוס בדרך לגבול ערכו לו כל נוסעי האוטובוס טקס 'בר מצווה' מאולתר. הוא הניח תפילין, וכל הנוסעים שרו לו 'סימן טוב ומזל טוב'. זה היה מיוחד. מצד אחד אנשים בורחים בלי כלום מהבית, ומצד שני שרים ושמחים".