מגילת אסתר חושפת: רוצים לזכות לנס? צריך תנאי אחד

הרב שמעון שפיצר דיבר בשיעורו לקראת פורים על התובנה הגדולה שלומדים אנו מפורים עבור חיינו שלנו. במגילת אסתר מתואר השיח בין מרדכי לאסתר, כאשר מרדכי ביקש ממנה לבוא אל המלך ולהתחנן בפניו על עמה, אך אסתר השיבה כי הצעד הזה כרוך בסכנת חיים, ומרדכי השיב על כך: "כי אם החרש תחרישי", ואחרי אמירה זו אסתר הסכימה לבסוף וביקשה "לך כנוס את כל היהודים".

האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' מסלונים ביאר את בקשת אסתר כך: דעת אסתר הייתה שבאופן טבעי אין כאן שום דרך להביא רווח והצלה, כי כל אשר יבוא אל המלך אחת דתו להמית. והרי נדרש לכך נס שהוא למעלה מדרך הטבע, ועם ישראל אינו ראוי לזה, כי הם השתחוו לצלם ונהנו מסעודתו של אותו רשע. כלומר, אסתר ידעה שהקב"ה יכול לחולל נסים, אך סברה שאין בני ישראל ראויים לנס שכזה, מחמת מדרגתם הנחותה.

לעומתה, מרדכי טען, שאף על פי שאין בני ישראל ראויים לנס (והלא גם בימינו אנו, מחמת ירידת הדורות, לא נעשים לנו ניסים על ידי שידוד מערכות הטבע, ואף אסור לנו להתפלל שייעשו לנו ניסים כאלה, כי תפילה כזו נקראת תפילת שווא) – עם כל זה הרבה דרכים למקום, גם בדרך הטבע, יכול ה' להושיע את בני ישראל. ואפילו שלא נראת שום דרך על פי הטבע להיוושע, הרי הקב"ה יכול לעשות נס שתבוא הישועה בדרך הטבע.

ולזה התכוון מרדכי כשאמר לאסתר: "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" – הקב"ה יכול להציל את בניו גם ממקום אחר, בתוך מערכות הטבע. וכפי שאכן היה כל סיפור המגילה מתחילתו ועד סופו, הכול בדרך הטבע, שהרי אין אנו מוצאים בכל סיפור המגילה שום דבר שאי אפשר להסבירו על פי הטבע. דבר טבעי הוא שאחשוורוש יצווה להרוג את ושתי על שלא נענתה לבקשתו, ודבר טבעי הוא שנדדה שנתו וביקש לפתוח את ספר הזכרונות. כולם דברים טבעיים, ורק מי שקורא את כל המגילה מתחילתה לסופה מבין שיד ה' עשתה כל זאת.

ולפי זה מבאר בעל 'נתיבות שלום' את מה שאמר מרדכי לאסתר "ואת ובית אביך תאבדון" - התכוון לומר לה שכדי לזכות לנס בתוך דרך הטבע עליה להיכנס לעניין זה במסירות נפש, וזה יעורר רחמי ה' להושיע את ישראל. ולכן היא השיבה לו "כאשר אבדתי אבדתי", כלומר שאכן היא מוכנה למסור את נפשה ולעורר בכך רחמי שמים.

מזה אנחנו לומדים שכל מי שרוצה שהטבע יתהפך לטובתו, עליו לפעול כפי שפעלה אסתר, דהיינו לעשות את המוטל עליו במסירות נפש, וכן להתפלל לה' ולבטוח בו, כפי שעשתה אסתר באמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים".

מטרת המהלך של אסתר המלכה: אל תסמכו עליי, אלא רק על ה'

אסתר ביקשה שייכנסו כולם מנער ועד זקן לבתי הכנסת ויצומו ויתפללו, ושכולם יבטחו בה' ולא ישאירו שום מקום פנוי בלבם לדבר אחר, וכן אמרו חז"ל (מגילה טו, א): "מה ראתה אסתר שזימנה את המן? רבי נחמיה אומר: כדי שלא יאמרו ישראל 'אחות יש לנו בבית המלך', ויסיחו דעתן מן הרחמים".

אסתר ידעה שאם יחשבו בני ישראל שתפילתם נועדה רק לעזור לה במשימתה להצלת העם היהודי – לא תועיל התפילה מאומה. על כן זימנה את המן, כדי שיחשבו בני ישראל שהיא עומדת לצדו של המן ולא יסמכו עליה כלל, אלא יצטרכו לבטוח רק בקב"ה, ורק אז תצא משימתה לפועל ותצליח.

הדרך לזכות לישועה: להישען לגמרי על הקב"ה

מזה למדנו, שכדי שייוושע האדם על פי הטבע, עליו להוציא ממחשבתו את כל הדרכים והמהלכים הטבעיים שאפשר להשיג על ידם את הישועה, כי בו ברגע שידבק את מחשבתו באיזו דרך טבעית, יסיח את עצמו מן רחמי שמים, וממילא לא ישען לגמרי על הקב"ה, ולא תוכל הישועה לבוא על פי נס שבתוך הטבע.

הנה אנשים מספרים חדשים לבקרים על ישועות שהגיעו אליהן בדרכים שונות אשר מעולם לא העלו במחשבתם, וכולן דרכים טבעיות, וזה מפני שאין לו להקב"ה שום גבול ואין ידו קצרה לעשות ניסים בתוך הטבע.

היוצא מכך, שאם ישאל האדם: אני מכיר את עצמי ויכול לומר שאינני ראוי לנס מעל לדרך הטבע, אז כיצד אזכה שה' יעשה לי נס?, התשובה תהיה שאף על פי שאין אתה ראוי מצד מעשיך שייעשה לך נס מעל לדרך הטבע, יעשה לך הקב"ה נס בתוך הטבע, אך כל זה בתנאי שתעשה את מה שבני ישראל עשו בימי אחשוורוש – שתסיח את דעתך מכל גורמים אחרים ומהלכים טבעיים שנראים כאילו יכולים הם לסייע לך, ותבטח רק בקב"ה ותתפלל אליו.

באדיבות אתר 'דרשו'